לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חתולה על קוצים


תיאור.... תיאור..... זנב ארוך, פרווה בפסי אפור ולבן, אוזניים מחודדות.... טוב, בסדר!!! על מה הבלוג.... עליי, על מצבי הכפית שלי, על השירים שאני כותבת ועל כל דבר אחר שאוכל לחשוב עליו. אתם נכנסים אל איזור הדמדומים של מחשבתי......

כינוי:  קופירייטרית עצבנית!

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פוסט במה (שכחתי...) - הצגה אחרונה.


את השיר הזה כתבתי לכבוד השחרור ושכחתי להעלות לכאן. עמכם הסליחה.


הצגה אחרונה

 

עוד מעט יסתיים הסיפור

וירד המסך על הכל,

הגיבור הראשי קד קידה

ויוצא לעולם הגדול.

 

מנער תפאורה מעליו

ונפטר משרידי מערכון,

מסתכל מסביבו בדממה

בקהל היוצא בגאון.

 

מסביבו העולם בו הוא חי

שמורכב מקרטון ונייר,

בו אתה דמות קבועה בתבנית

בתסריט גורלך כבר נגזר.

 

וסוף סוף הצגה אחרונה

ישתחווה לקהל ויידום,

הוא נווד ממחוזות תעתוע

שנודד אל סיום החלום.

 

ושדון מחוצף יעלה

ידקלם את תפקיד הסיום,

ודבריו מוצעים לקהל

אבל גם לשחקן נועדו:

 

"אם באש סיפורי ונפגעתם

קורותינו בכם עלבו,

רק דמו ידידי כי חלמתם

לחזיון את דברי חישבו."

נכתב על ידי קופירייטרית עצבנית! , 10/10/2007 16:28   בקטגוריות מייאו., סיפרותי  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט במה- שקיעה


שקיעה

 

השמש נוסקת באופק

במחול של מוות זהוב

מהססת, דוחה את הקץ

של היום הנוטה לערוב.

 

ובאור הגוסס, הגווע

תעמוד, כמו תמיד, נערה

אור זהוב שוטף את פניה

בנוגה של עצב נורא.

 

בכל יום היא צופה אל השמש

אל הקרב, אל שירת הברבור

מקווה נואשות שהפעם

ישתנה הסיום הזכור.

 

ובכל יום עם האור הנמוג

תקוותיה כמו שמש שוקעות

אל התהום הפעורה מתחתיה

אל שיני הסלעים החדות.

 

מבטה משפילה אל החוף הרחוק

ותוהה אם היום היא תקפוץ

בכל פעם בינה ובין סף התהום

רק פסיעה יחידה תחצוץ.

 

 

יום אחד, היא יודעת, הגיע הזמן

מניפה את גופה אל הריק

כי עתה מאחור שום דבר לא נשאר

שיוכל עוד אותה להחזיק.

 

ובתום פעימת לב אחת יחידה

לא נותר שום דבר שיעיד

מלבד שני צרורות, חדש ובלוי

של בגדים על זיז סלע יחיד.

 

ושוב יום ושקיעה, אך הפעם על צוק

מוארות בקרני הזהב

שתי דמויות יד ביד הפורשות כנפיהן

עם השמש לנצח לרכב.

 


מייאו.

נכתב על ידי קופירייטרית עצבנית! , 1/5/2007 23:17   בקטגוריות מייאו., סיפרותי  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



I've had it


 

 

!I'VE HAD IT

 

I've had enough with you

Cant take it anymore

I've had it with your petty taunts

I'm sickened to my core

 

I'm through with accusations

I've had it with insults

I wish you to just go with all

The grudge my heart now holds

 

I just abhor your voice

I cannot stand your face

Go on, just vanish, scram, get lost

 d r o p  dead i cant care less

 

You've hurt me for the last time

Your preasence makes me scream

My hate cannot be cooled or soothed

Yourself you cant redeem

 


(אני שוב מתנצלת, אבל הוא פשוט לא מסכים לכתוב את המילה דרופ באנגלית. הוא פשוט מוחק אותה. לא ברור למה.)

היה לי מצב רוח מאוד רע אתמול, ומישהו החליט שצריך לשפוך שמן על המדורה. זאת התוצאה (זה וכמה דקות של צעקות)

 

מייאו. 

נכתב על ידי קופירייטרית עצבנית! , 15/3/2007 23:02   בקטגוריות מייאו., סיפרותי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
1,484
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , יצירתיות , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקופירייטרית עצבנית! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קופירייטרית עצבנית! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)