לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2005    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2005

מקיאטו 2


"אז מה אתה עושה בחיים?" שאל אותי הבחור שעמד לפניי בתור לשרותים. התשובה שלי, "לומד הנדסה", היתה מזמורים לאוזניו והסתבר שאני חי את החלום שלו, אבל כל זה לא עזר לי להשתחל לפניו בתור ולפרוק את השלפוחית המתפוצצת שלי לתוך משהו שערוך לקלוט אותה יותר מקיר של פאב/התחתונים שלי/מלצרית תועה. בסוף פרקתי אותה לאן שצריך, בטרם אפרוק אותה פעמיים לאן שלא צריך,אך גם לא מזיק: על תיבת דואר כמה מטרים מהפאב ועל קיר הספרייה העירונית. בזמן שפרקתי אותה, עוד בשרותיי הפאב, שמעתי ברקע דיבורים על פסיכומטרי. וזה היה ללא ספק הדבר הפחות הזוי באותו ערב, החלטתי בזמן שמצאתי את עצמי מפזז בגשם ושר את "שוב הגשם" של האחיות פיק.

 

בכלל, הגשם הזה הפתיע אותנו. אחרי שכל אחד מאיתנו הערה אל קרבו תוך שעה כ-2 ליטרים של בירה, הדבר האחרון שהיינו צריכים בעת יציאתנו מהפאב הוא עוד נוזל שיירד עלינו. במקרה של מקיאטו, שהערה אל קרבומשום מה 2 ליטר של טובורג/קרלסברג, הגשם, כמו גם השתן שלו מאוחר יותר, היווה דווקא שינוי לטובה.

 

ב"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" ישנו מכשיר שמעתיק אותך ממקום אחד לכל מקום אחר שתחפוץ בו. ככה בערך הרגשתי כשמצאתי את עצמי לפתע ליד הספריה העירונית, כשהדבר האחרון שאני זוכר לפני כן הוא ההשתנה על תיבת הדואר, וכל ההליכה משם לספריה נמחקה מזכרוני.

 

אני יושב בפאב, באמצע כוס הבירה השלישית בערך, ומתפקע מצחוק למשמע צחוקו של חוחי, שבעצמו צוחק בגלל משהו שמקיאטו עשה/אמר.פאסט פורוורד, אני יושב ליד הספריה העירונית ומתפקע מצחוק למשמע חוויותיו של חוחי מראיון לפר"ח. אני לא זוכר אם זה קרה לפני או אחרי שחטפתי זאפטה בפנים ממקיאטו השיכור. קודם הוא הרביץ, אחר כך הוא כבר רק גנח.

 

הסיבה שבעטיה חיבקתי עמוד בכניסה לחניון תת-קרקעי לא ברורה לי כמעט כמו עצם העובדה שהצלחנו במצבנו להעביר את מקיאטו דרך כל מעברי החצייה עד לאוטו בלי שהוא יידרס. כנראה שאם פיז', שנהג, לא היה שותה רק קצת פחות מאיתנו, זה לא היה קורה. אני אקח על עצמי את האחריות לכך שפיז' נותר כה פיכח בהשוואה אלינו. אם לא התאווה שלי לסיים את הבירה השלישית שלו מי יודע מתי היינו מגיעים הביתה. ואז מי יודע מתי הייתי זוכה לשבת על המיטה שלי ולהתפלל בקול שקט "רק לא מקיאטו,בבקשה רק לא מקיאטו עכשיו".

 

ככה זה כשנותנים לארבעה רוסים חופש מהאוניברסיטה ביום ראשון, ובאותו היום ממש בירה ללא תחתית. רק שהבירה הזו היתה עם תחתית. כל אחד מכם מוזמן לבחור את התחתית שמדברת אליו יותר מבין כל התחתיות שהגענו אליהן: השתנה על מיטב המבנים במרכז ראשל"צ, ריצה אחוזת-אמוק שיכורים בגשם, שיחות טלפון מפתיעות לאנשים באמצע הלילה והרשימה עוד ארוכה.

נכתב על ידי , 21/11/2005 23:11  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 41

MSN: 

תמונה




19,001
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לArt Vendelay אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Art Vendelay ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)