לפי "טיים אאוט" יש כיום כ-40 מותגים של בירות מהחבית שניתן לשתות בת"א בלבד. לא יכולתי להישאר אדיש למספר שכזה, ועל כן אני פותח כאן ב"מסע בעקבות החבית", נסיון לא יומרני מדיי לנסות כל אחת ואחת מהן, וגם להביע עליה דיעה, כשרות לקוראים הצמאים תרתיי משמע.

על הבירות הטריוויאליות והמוכרות לכולם(טובורג, גולדסטאר ודומיהן) אוותר ברשותכם, ונתחיל ישר מ-2 מהאקזוטיות ביותר שיש לסצינת הפאבים התל אביבית להציע.

1.טימרמנס קריק

ת.ז:

ארץ ייצור: בלגיה

שנת ייסוד המבשלה: 1781

סוג: למביק מתובל בדובדבנים

חוזק אלכוהולי: 5%

מזיגה: רגילה

בעד: מתוק ומעט חמצמץ, טעים להפליא, במיוחד בכמה לגימות הראשונות. מושלם לחדשיי הקיץ.

נגד: אמנם עוד לא עברה אצלי את מבחן הזמן, אבל נראית כמו בירה שיכולה להימאס לאורך זמן.

גזר הדין: אחלה בירה שבעולם, אלא אם כן אתם ממש שונאים דובדבנים וכל מה שקשור אליהם.

9/10.

2.מק'שוף

ת.ז:

ארץ ייצור: בלגיה

שנת ייסוד המבשלה: 1954

סוג: אייל

חוזק אלכוהולי: 8.5%

מזיגה: רגילה

בעד: גדולים ממני הכתירו אותה כ"בירה מחבית האיכותית ביותר שנמכרת כיום בתל אביב".

נגד: טעמה מזכיר מאוד את לף, אייל בלגי אחר, לטוב ולרע. מבחינתי זה לרע, שכן חוויית ההשתכרות האחרונה שלי היתה מתובלת בהרבה לף ומאז פיתחתי סלידה קלה כלפיה. מעבר לפן האישי הזה, גם המחיר המוגזם שלה(28 ש"ח לשליש, 35 לחצי) הוא חיסרון רציני.

גזר הדין: אם מתעלמים מהבעיות האישיות הנ"ל שלי איתה, 7/10. אם מתחשבים בהן, על חוויית השתייה שלי אני מוכרח לתת 5/10 בלבד.