זה שצ'רלטון גרועים והם לקחו את כל האנשים הכי לא מתאימים להעביר מונדיאל זה ידוע. אבל אפילו מעל כל ערמת הכלום הזו מצליח לבלוט אחד יחיד ומיוחד: אבי נמני.

נמני הוא פרשן הכדורגל הגרוע ביותר שנתקלתי בו מעודי. תשכחו מדני נוימן שאומר את כל הדברים הצפויים ולא מבין כלום בטקטיקה, נמני לוקח את זה לרמות חדשות של בנאליות, שעמום, חוסר הבנה ואפילו טמטום. רמות כה גבוהות שזה מצחיק יותר ממה שזה מציק. אני יושב מול הטלוויזיה ומתפקע מצחוק למשמע השטויות שהבנאדם פולט. אולי בעצם היה שווה לשלם את הכסף בשביל לצחוק ככה, זה מוסיף פן חדש לצפייה במשחק, במיוחד כשזה עם חברים.

אני לא מבין מה בדיוק היה הרעיון בלקחת כדורגלן שידוע בתור המרואיין הצפוי והמשעמם ביותר כנראה מכל שחקני הליגה ולהביא אותו למונדיאל. נמני כמעט גורם לי להתגעגע לרן בן שמעון בתור פרשן.

נתחיל מזה שנמני בדקות הראשונות של כל משחק "סוקר" את שתי הנבחרות המתמודדות במונולוגים שנשמעים כאילו הוא מקריא אותם מדף שהוא הדפיס מאיזה אתר אינטרנט. הטון של הקול שלו מסגיר את זה שהוא ככל הנראה שינן חלק מהדברים בעל פה ולא ממש מבין על מה הוא מדבר.

במהלך המשחק עצמו נמני בכלל, אבל בכלל, לא מדבר על טקטיקה. הוא לא שם לב לשינויים טקטיים במגרש שאפילו אני, מזווית הראייה של הצופה במסך הצר, שם לב אליהם.

לדעת נמני, תפקיד הפרשן הוא לספק אבחנות קצרות בקשר לדברים טריוואליים וברורים לעיניי כל שקורים על המגרש: נמני לא מפספס אף הזדמנות להגיד שהכרטיס הצהוב שהונף לעבר השחקן היה מוצדק, ועושה את זה בטון של מישהו שיודע משהו שאף אחד אחר חוץ ממנו לא שם לב אליו; בסיומה של כל התקפה טובה שלאחריה כל פרשן נורמלי היה מנתח מה קרה שם מבחינה טקטית נמני מסתפק בלהגיד משפט בסגנון "מסירת עומק מצויינת של זידאן, השתלטות טובה של אנרי ובעיטה יוצאת מן הכלל, ועצירה נהדרת של השוער”. למעשה, את המשפט האחרון נמני משחזר שוב ושוב כל המשחק בשינוי של כמה מילים, כמו למשל "הרמה" במקום "מסירת עומק", "פנטסטי" במקום "יוצא מן הכלל" וכמובן שמות השחקנים.. ואם המהלך ממש מוצלח, נמני אומר "יוצא מן הכלל" או "פנטסטי", אבל בקול הרבה יותר מלא רגש.

וזה עוד לפני שהתחלנו בכלל למנות את כל הדברים השוליים יותר שחסרים לנמני בתור פרשן, כמו חוש הומור,טאקט ותקשורת טובה עם השדר שלו(מאיר אינשטיין, שבחלק מהזמן נשמע כאילו הוא ממש מתקשה לסבול את נוכחותו של נמני לצידו).

בנוסף לזה נמני משדר בחלק מהזמן מין יהירות לא מובנת, במיוחד ככל שזה נוגע להימורים לגבי ההמשך. היום למשל הוא חרץ אחרי 60 דקות של משחק את גורלה של ספרד להעפיל מהמקום הראשון בבית 8 לשמינית הגמר, לנצח שם את מי שלא תבוא מולה ולהפסיד מול ברזיל ברבע הגמר. אינשטיין ניסה לעורר דיון ולהגיד לו שספרד משחקת מצוין והיא יכולה להקשות מאוד על ברזיל במשחק אפשרי ביניהן, אבל התגובה של המאסטרו נמני היתה "אני בטוח לגמרי שברזיל תנצח" ובכך תם הדיון.

להנאתכם, הנה קמצוץ מתוך מבחר עצום של פניניי חוכמה שסיפק מר נמני בימים האחרונים:

"אם הוא מוציא לו צהוב שני זה אדום" (מגלה בקיאות יוצאת מן הכלל בחוקה, אחרי עבירה של שחקן שוויצרי במשחק נגד צרפת)

"נמני, נמני.. בוא ניתן כבוד להמנון הסרבי"(אינשטיין עוצר את שטף הדיבור של נמני, שנסחף כל כך עם החומר שהוא שינן בעל פה על שתי הקבוצות שלא שם לב לתחילת ההמנונים במשחק בין הולנד לסרביה)

"מאיר, אם שמת לב שני השחקנים שיצאו הם שני השחקנים שהבקיעו את השערים"(מספק פרשנות טקטית לעילא ולעילא לחילוף הכפול בנבחרת ספרד).

ולי יש עוד כמעט חודש שלם לסבול את היציאות של הפרשן המחונן הזה! איזה כיף!