6/2006
נהיגה מונעת נהיגה
התחלתי השבוע קורס רענון נהיגה, או בשפת העם "נהיגה מונעת". לא, זה לא אומר שצברתי כל כך הרבה עבירות תנועה שעכשיו כדי לקבל חזרה את הרשיון אני צריך לעשות קורס יחד עם נהגיי משאיות נרקומנים שהורשעו בהריגת 5 אנשים תוך כדי חציית רמזור אדום במהירות 140 קמ"ש בזמן שהחברה שלהם יורדת להם. זה בסך הכל אומר שהגעתי לגיל 21 עם רשיון בן יותר מ-3 שנים, וכעת בשביל להמשיך להחזיק בו אני צריך להקשיב ל-9 שעות של הרצאה, שאגב מחודש יולי יהפכו ליותר שעות ויכללו גם מבחן מסכם בסגנון התאוריה, כך שההתעקשות שלי לעשות את זה עכשיו, בתקופת המבחנים שלי, השתלמה.
לאחר השיעור הראשון אני חושב שהבנתי למה קוראים לזה "נהיגה מונעת". לא מונעת תאונות, כמו שרובכם ודאי חושבים, אלא מונעת את הנהיגה עצמה: אחרי 3 שעות של דיבורים וניתוחים של תאונות שונות ומשונות כבר לא מתחשק להיכנס לרכב שלך ולנהוג בכלל. אחרי שהמרצה הצליח לשכנע אותנו שאנחנו בלי שום בעיה יכולים למות בתאונה בזמן שאנחנו חוצים במהירות 20 קמ"ש את הכיכר בשכונת מגורינו השקטה ואופונוען שדוהר במהירות גבוהה נכנס בנו וחוצה את האוטו שלנו ותוך כדי כך גם אותנו לשניים, לא פלא שכמעט רעדתי בזמן שעשיתי את הנסיעה בת השלוש דקות מבית הספר שלי (שבו מועבר הקורס) הביתה.
ואי אפשר בלי משהו ברוח תקופת המבחנים, אז הנה קטע שיצחיק בין 3 ל-4 קוראים של הבלוג, ולא יגיד כנראה שום דבר לשאר:
יושב אני במועדון הסטודנטים של הנדסה (זה שם יפה לכיתה בפקולטה שבה יש שולחנות,מחשבים ומהנדסים שפותרים אינטגרלים, אבל גם טלוויזיה ומיקרוגל), פותר להנאתי "משוואת דפקים" (זה שם יפה למשוואה משעממת, המכילה את השורש ד.פ.ק רק בשביל להזכיר לסטודנטים להנדסה מה לא היה להם מאז תחילת התואר ולא יהיה להם בזמן הקרוב), כשבחורה אחת מתוך חבורה של סטודנטים מהסוג של "אנחנו שנה א' וחושבים שזה כזה מגניב לפתור בקול רם משוואות דיפרנציאליות" מתיישבת מול הטלוויזיה ומתחילה לראות סרט. סטודנט אחר שואל אותה איזה סרט היא רואה והתשובה שלה, " 'רעש לבן', זה סרט אימה ", מותירה אותי צוחק בשקט לזמן מה. זה לא מצחיק אף אחד מהאחרים כמובן, שכן הם שנה א'. עוד שנה וחצי בערך וגם הם יבינו את ההומור והאירוניה, וכן, גם את האימה שבדבר.
|