נוסעים על איילון, בדרך חזרה לאוניברסיטה לאחר קפיצה ל"אבו חסן" למנת חומוס של צהריים. התפצלות נתיבים: ימינה לכיוון ירושלים, ישר לכיוון צפון תל אביב.
"בואו ניסע לירושלים" עולה הצעה ספונטנית
"אני יודע שזה בחיים לא יקרה כי ג'(להלן הנהג) לא יסכים, אז מבחינתי סבבה" אני מסכים, ביודעי שאני חייב להיות באוניברסיטה כי יש לי תרגול חשוב, פגישה עם מתרגל בקשר לערעור על בוחן ואחר כך משחק טניס שקבעתי עם מישהו. משחק שחיכיתי לו מזה כמה שבועות.
"אז יופי, כולם מסכימים" מכריז המציע "עכשיו רק צריך שג' יסכים"
"לא, יש לי שיעורי בית לעשות" מתנגד ג'
"מה עם קצת ספונטניות?" דוחק בו המציע "בואו נעשה טיול!"
"טוב, במחשבה שניה יש כמה בחורות בירושלים שאני יכול לפגוש. ואחת מהן כוסית עם חזה גדול.." סוטה לנתיב שמוביל לירושלים.
אני(עדיין חושב שזו בדיחה אך נלחץ מעט): "אתה יוצא ביציאה הבאה ומחזיר אותנו לאוניברסיטה, נכון? יש לי טניס בעוד שעה וחצי ואני לא יכול לבטל עכשיו לבנאדם. וגם יש לי תרגול, ועוד עיסוקים באוניברסיטה. אני לא יכול להרשות לעצמי טיול לירושלים. אתם לא יכולים פשוט לחטוף אותי לשם כנגד רצוני"
כעבור כשעה, אני יושב לבד באוטו החונה באחד מרחובותיה הראשיים של ירושלים באזור העיר העתיקה, בפרצוף ממורמר.
ככה, בלי שום התחשבות בתכניותיי וברצונותיי, נחטפתי לירושלים. נסיונותיי להניא אותם מן המעשה, שכללו נסיון להשתלט על האוטו ולנהוג חזרה לת"א כשעצרנו בתחנת דלק ליד ירושלים(נסיון במהלכו כמעט הרגתי את כולנו כשהדלקתי מנוע במהלך מילוי הדלק) עלו בתוהו וכל מה שנשאר לי זה להיות ממורמר ולנסות להרוס לשלושת האחרים כמה שיותר את ההנאה מהטיול. ובכן, זה הצליח בצורה חלקית מאוד, וזה לא ניחם אותי על אובדן היום והטניס, אבל לפחות זכיתי לראות את קמפוס הר הצופים של העברית(תענוג מפוקפק למדיי, אבל סימנתי וי) ואת ג' מסתבך בנהיגה ברחובות ירושלים ואחרי 20 דקות של נסיעה חוזר בטעות לאותו מקום שהוא התחיל ממנו.
אם כך, סיכום שלושת הנסיעות שלי לירושלים בתקופה האחרונה:
ראשונה: על מדים מחניקים, עם ביקור במוזיאון המדע הנוראי וחזרה הביתה באיחור גדול לאחר שפספסנו את הרכבת האחרונה והאוטובוס איחר.
שניה: הופעת ג'אז משובחת בחינם ב"צוללת הצהובה", סיור לילי ברחובות העיר וסקס עד אור הבוקר לקינוח.
שלישית: חטיפה כנגד רצוני שביטלה תכניות רבות וחשובות, עצב, כעס ורגשות שליליים אחרים במהלך שהותי בעיר כתוצאה מכך.
מסקנה: הנסיעה הבאה לירושלים תהיה מוצלחת.
מי בא?
אני יודע שהבטחתי הכפשות ושערוריות.
אבל את הראשונה החלטתי לא לחשוף בנתיים, והמעט שכבר יודעים יודעים.
והשניה, גם עליה לא ארחיב את הדיבור, לפחות בנתיים, כי החלטתי שאין טעם להלבין את פניהם של אנשים ברבים. אפילו אם הם מניאקים בוגדניים. ושקרנים. וממש, אבל ממש, לא יודעים לשיר, מה שקצת מוזר בהתחשב בכך שהם משמשים כסולן בלהקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
