לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

אין כמו פלורנטין בלילות


אחד הדברים השנואים עלי ביותר באותם ימי שישי בערב שבהם אין לך מחויבות מוחלטת למשהו שאתה יודע מראש שאתה הולך אליו (כמו יומולדת של חבר או דייט) הוא לבלות שעות בהעלאת ופסילת אופציות שונות לדברים לעשות. וזה בדיוק מה שקרה אתמול.

אחרי שהבנתי שאין לי קואליציה להליכה ל"מוסד" דווקא בערב נדיר שבו זה מה שאני רוצה לעשות (למרות שאני יודע שאני אשנא את זה ושזה נעשה רק כי יש בי עקצוץ של נוסטלגיה לזכר ימים עברו), התנדנדתי בין כמה אפשרויות שכולן לא היו מפתות מי-יודע-מה. אחרי שכל שאר האופציות, ביניהן אופציית היציאה עם האקסית-הטריה-שלא-ברור-מה-נסגר-איתה, נפלו ו/או נפסלו על ידי החלטתי לבלות את הערב עם שני חבריי בעלי אותו השם, מה שהתברר כבחירה לא גרועה כל כך, בהתחשב בכך שזה הוליד פוסט.

 

אני וחבר א' הגענו לפלורנטין, שזה הכי רחוק בת"א שאני מוכן לקחת את האוטו שלי אליו בשישי בערב, רק כדי לגלות שהמקום רוחש תכונה* רבה מהרגיל, החניון העצום באליפלט מלא כמעט עד אפס מקום, ובכל מקום יש אנשים, בליל של בליינים מכל הסוגים: החל מערסים-משתכרי-וודקה-זולה-באוטו-לפני-כניסה-למועדונים-מזעזעים ועד ללובשי שחורים מכל הסוגים והגוונים, מהכוסית הגותית בת הטיפש-עשרה ועד המטאליסט הקשוח המזדקן.

אולם מה שהפתיע אותי במיוחד בכל הסיפור הזה היה נוכחותם הרבה של רוסים כבדים מאוד באזור.

 

רוסים? כבדים? פלורנטין בשישי בערב?

מבולבלים?

גם אנחנו!

(ממחזרים בדיחות חרושות שעבר זמנן? גם אנחנו. מצטער, הסיטואציה דרשה זאת יותר מדי)

 

התחקות קצרה אחר מוקד המהומה הובילה אותנו את ה"גנזך", אותו מקום שגילינו בערב הסילבסטר ונמצא (וכאן אני מצטט מההזמנה להופעת הסילבטר שהיינו בה שם) ב"אליפלט-פינת-אילת-אבל-לא-בדיוק-יותר-כמו-ליד-הנורמה-ג'ין-איפה –שיורדים-ל"זמן"-"אמיתי" ומסתמן כפאב-מועדון הופעות האנדרגראונד האלטרנטיבי המאגניב החדש. העסק שם היה בשלבי קיפול של משהו שנראה כמו הופעה היסטרית (במונחי מטאליסטים בני טיפש-עשרה) שבדיוק נגמרה. בירורים אי אלו ואחרים שעשינו בשלבים אי אלו ואחרים של הערב לשם קבלת אינפורמציה אודות הארוע הולידו מידע מעורפל (מה שאולי קשור לערפול הדי כבד שבו שררו שארית הנוכחים במקום, מה שאולי קשור לעננת הגראס שעמדה שם לכל אורך הדרך) שרק הבוקר הושלם סופית כשחקרתי אודות הארוע באינטרנט.

אז זה מה שהיה שם:

והקשר הרוסי של הלהקה מתבטא גם בשמה, גם בלוגו הקטן שיש בצד ימין למטה של ההזמנה, וגם בעובדה שמטאל המערב כלים כמו חמת חלילים וכינור הוא סוג מוזיקה החביב במיוחד על אוכלוסיית המטאליסטים הרוסים. נפתרה התעלומה.

 

משם המשכנו להסתובב בפלורנטין ולתהות איך זה שכל חיי הלילה של ת"א התנקזו לשם בערב זה. בשלב כלשהו חבר ב' הצטרף (במצב רוח שנראה כאילו הוא לכל הפחות היה באותה הופעה ב"גנזך" אבל לקח משהו מסוג אחר ממה שכל היתר לקחו שם), ומצאנו את עצמנו לכמה דקות מפזזים במסיבת גיוס של בני 18 מהיחידה שלו באיזה דאנס-בר, אחר כך עומדים על מפתניהם של כמה פאבים באזור ומתלבטים אם להיכנס בצורה אקטיבית, ולבסוף, עם הכניעה וההודאה שכל בני השתחורת וההורמונים הללו הם יותר מדי בשבילנו, דווקא ב"נורמה ג'ין" החביב והביתי, קונטרה מוחלטת לכל אווירת הערב עד כה.

 

אחרי שחבר ב' היה ערמומי מספיק כדי להחליף איתי מקום על הבר באיזה תרוץ עלוב ובכך לסדר לעצמו לשבת ליד בחורה שהוא רצה להתחיל איתה, אני עברת להשקיע בבחירת האלכוהול שלי להערב, ובנוסף ל"דנסינג קאמל" האגדתית שהזמנתי הלכתי על טעימה בכוס קטנה של איזו בירה בלגית עצבנית עם 12 אחוזי אלכוהול שהבטיחה לטמון בחובה טעמים של "טופי, קרמל ומעט שוקולד" וכללה מבחינתי בעיקר מרירות מופרזת שכה אופיינית לבירות מנזרים בלגיות וגם כנראה הרבה יותר אחוזי אלכוהול מהמצוין, כי הכוס הקטנה הזו יחד עם חצי ליטר בלבד של בירה לא מזיקה כמו הקאמל הביאו אותי להרגיש כמו אחרי ליטר וחצי של בירה, ולא כשיר בעליל לנהוג כשיצאנו את הנורמה.

 

חבר ב' עזב בינתיים לחלק המרכזי של הערב שלו (שלא אזכיר כאן מה הוא כולל כי אני לא גאה בכך שחברים שלי עושים דברים כאלה), כשהצלחה חלקית בנסיון להתחיל עם הבחורה שישבה על הבר נזקף לזכותו, ושנינו הנותרים העברנו את הזמן, עד שאני אעמיד פנים שהתאווררתי ואני כשיר לנהוג, בלנסות לרכוש פיצה ב"בזיליקום", נסיון שנכשל עקב העובדה שהמוני האנשים שצבאו על כל מקום בפלורנטין עדיין היו שם בכמויות דומות גם ב-4 בבוקר.

 

ומה המסקנה, אתם שואלים? מעבר לעובדה שפלורנטין היא כנראה מרכז העולם החדש, לטוב ולרע, ו"קיבוץ גלויות" הוא לא רק שמו של הרחוב הסמוך, מסתבר שלא צריך ללכת למוסד כדי לראות המון פריקים ולהיזכר בעצמך בגילאים מוקדמים יותר (רק בלי הגראס), אז את ה- "blast from the past" שלי אני קיבלתי.

וגם כאב ראש טורדני בבוקר שאחרי. הנזירים הבלגים הבני-זונות האלה...

 


* למרות ששמעתי את המילה תכונה פעמים רבות בחיי (משום מה בעיקר מגרונם של שדרני כדורגל), זוהי הפעם הראשונה שאני מעלה אותה על הכתב, וכל זאת בעקבות בירור שעשיתי לגבי אופן כתיבה, שהוליד את התובנות המפתיעות הבאות: א. כותבים אותה בדיוק כמו את המילה תכונה במשמעותה המקובלת יותר ב. משתמשים בה המון בצורתה הכתובה במסמכים צה"ליים שונים

נכתב על ידי , 16/2/2008 19:50  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 41

MSN: 

תמונה




19,007
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לArt Vendelay אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Art Vendelay ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)