פונקציה לא מתאימה

אני לא ממש יודעת מה כמו תוכי. פשוט, זה עלה לי לראש. חיקויים.

מה אני מחקה?

אני מחקה משהו אחר, אני מחקה מישהי אחרת. אני לא יודעת למה, אני גם לא יודעת כמה. אני מודעת לעצמי, אני דווקא עושה מה שאני רוצה, מה שאני אוהבת ואני לא חושבת שזה כל כך שונה. הלוואי והיינו עושים את זה יותר, עושים מה שאנחנו רוצים.

אני מרגישה כאילו אנחנו צועדים לתוך עתיד מוזר ולא נעים. בקצב אחיד, בלי לגרור את הרגליים או להשאיר עקיבות על האדמה. היינו ועברנו, ועכשיו יבואו אחרים, אותו הדבר.

אני לא רוצה.

אני רוצה שכשאני הולכת ברחוב ומתיישבת על ספסל, יישאר בו משהו ממני. אני יודעת שזה לא אפשרי, ומצד שני יש אפילו קסם מוזר בזה. אנחנו כל כך... חולפים. אנחנו פסיק, גרגר חול אחד בתוך הנצח. זה מפחיד ונפלא. אני יכולה לעשות מה שבא לי, וסביר להניח שאף אחד לא ידע. אבל הרבה אנשים כן ידעו בכל זאת. ואולי, זה בעצם לא הרבה. מי יודע כמה זה הרבה, למה זה משנה, ולמי.  

"אני כותבת טרגדיה בסימני פיסוק בלבד, אשמיע לך?"

חיקויים- חיכויים.

אני מחכה. למה אני מחכה?

אני מחכה לך, שתשים לב. אבל אולי שמת לב. שמת לב?

איך אני יכולה לדעת. מה תעשה אם תדע? אז אולי שווה להגיד לך כבר, לגמור עם זה ולהתחיל משהו חדש ואולי איתך. אולי כדאי לחקות מישהי שיודעת מה היא עושה ופשוט להעז, לעשות, לחקות מישהי שיודעת לעשות- אבל את מה שאני רוצה. אז זה בעצם לא לחקות, זה להיות, אבל במלוא המובן של המילה.

כשאני חושבת על כל הדברים שאני יכולה לעשות יש לי סחרחורת, אני כמעט מקבלת בחילה. כל כך הרבה אפשרויות, מטרות, חיים. אני מחפשת שותף לחלום גדול.

לא רוצה להיות נורמלית. לא רוצה, אני מפחדת מזה. להיות עכשיו כמו כולם ולגדול וישר להתחיל במירוץ להתחתן ולהוליד ילדים ולהזדקן בעיר גדולה מלאה בעשן של מכוניות יקרות או יד שנייה של אנשים שמנסים. מנסים בכל הכח להמשיך ולחיות על רמה. אני לא רוצה את המירוץ הזה, בעולם ממוסחר. כבר אין כל כך אנשים כשמסתכלים מלמעלה, יש נמלים. אם הייתי יכולה, אולי הייתי גם אני משתעשעת מלמחוץ אותם, אבל אני לא מסוגלת. זה משתק אותי, לראות את היכולת של בני האדם להפסיק ככה חיים. מי אני, באמת מי אני, שאפסיק משהו שיש בעולם הזה? נמלה, בסדר, רק נמלה. מה זה רק נמלה? זאת נמלה. היא קטנה, היא חסרת כל משמעות בשבילי. אני לא יודעת מה היא באמת, אף פעם לא הייתי נמלה. מי החליט שהיא לא חיה חברתית, שהיא לא מודעת ושהיא פועלת מתוך אינסטינקטים. לכלב יש רגשות, למה שלחיה אחרת לא יהיו? כי היא קטנה? איפה הרגשות, במוח? יכול להיות שיש נשמה שמסתובבת, והיא קטנה כל כך עד שאי אפשר לראות אותה, והיא יכולה להתפצל למיליוני חתיכות בו-זמנית ולגרום לי להיות מה שאני. ואולי גם לנמלה. זה טיפשי.

לחיות להיות להרגיש להבין למחול לחמול לדעת לחשוב לדמיין לפנטז להאמין להעיז להנפיש להתמסר לאהוב עד טירוף חושים, עד אבדן הגיון. לאבד למצוא לחזור לשוב לרוץ לזחול לשבת להשאר לקוות לעשות לראות להווכח שאני כמעט כל-יכולה. לכשף להרדים להפנט לממש את עצמי. להתשעשע לשחק לשטות להשתטות לצחוק עד כאב בטן. לחשוק לשחוק לרצות לתת להביא ממני. להעביר להזרים להעיף לעוף לצנוח לדאות באוויר. לזכור לשכוח להיזכר להזכיר ולברוח לאן שלא ישפטו אותי.

Reflection- Mulan

Christina Aguilera

Look at me,
You may think you see
Who I really am,
But you'll never know me.

Everyday,
it's as if I play
A part.

Now I see,
If I wear a mask,
I can fool the world,
but I cannot fool my heart.

Chorus:

Who is that girl I see?
Staring straight,
Back at me.
When will my reflection show
Who I am inside?

I am now,
In a world
Where I have to hide in my heart,
and what I believe in.

But somehow,
I will show the world what's inside my heart,
And be loved for who I am.

Who is that girl I see,
staring straight
back at me?
Why is my reflection someone I don't know?

Must I pretend that I'm
someone else
for all time.
When will my reflection show,
who I am inside?

There's a heart that must be free
to fly
That burns with a need to know
the reason why

Why must we all conceal
What we think
How we feel?

Must there be
a secret me
I'm forced to hide
I won't pretend that I'm
someone else
for all time.

When will my reflection show
who I am inside?

When will my reflection show
who I am inside?

אני לא מתלוננת, אני מביעה משאלה. כמה זמן לא נפל לי ריס.

קרן.