ובעצם, לא כל כך מנסה לישון. היה לי לילה טוב. בחיים לא חשבתי שהוא יהיה כזה. אין לי איך להסביר, אז אני אכתוב מילים, כי ככה.
כוכבים, המון.
ואתה
וגיטרה
ושירים
וקולות
וצבעים וריחות
ומבטים
ואש
וחברים
ואושר
ומעט אומץ, בסוף.
(אבל אחרי מה שחשבתי בפעם הקודמת, זה טוב)
כשהייתה קטנה, הדבר שהכי אהבה לעשות היה להסתובב במקום. הייתה מפנה מבטה בכל פעם לכיוון אחר, מניפה ידיה לצדדים או משלבת על חזה, משנה מהירויות. מסתובבת ומנסה לעוף, מדמיינת שהנה, עוד רגע אחד קט ויצמחו לה כנפיים.
אחר כך, כשהייתה מסוחררת ולא הצליחה לייצב עצמה על שתי רגליה, הייתה מתמסרת לכוח הכבידה, ונותנת לגופה לנוח. משתרעת על הגב, פורשת איברים, עוצמת עיניים. והייתה יכולה להשבע שחשה בסיבוב הכדור.
כוכב חמה, נגה. יופי בלתי יתואר.
שוב
חווה אלברשטיין ואריק סיני
חזרת פתאום,
הנה אתה בבית.
תן לי רק דקה לנשום
באת לי כל כך, כל כך פתאום.
היה לי קשה,
אני לא מתלוננת
כי אני יודעת ש...
גם לך היה ודאי לא קל.
אם, אם רק,
ורק אם תרצה,
נמשיך פה גם מחר
לא נתנצל
תראה כעת זה לא חשוב
תן לי דקה להתרגל אליך שוב...
חזרתי פתאום,
הנה, אני בבית.
תני לי רק דקה לנשום,
באתי לך כל כך, כל כך פתאום!
היה לך קשה,
ואת לא מתלוננת,
את הרי יודעת ש...
שגם לי היה ודאי לא קל.
אם, אם רק,
ורק אם נרצה,
נהיה פה גם מחר
לא נתנצל - כעת זה לא נראה חשוב
תני לי דקה להתרגל אלייך שוב...
שוב...
חזרת פתאום הנה אתה בבית
תן לי להביט בך
בין עיניך צצו שני קמטים.
אדליק ת'תנור
תראי יהיה בסדר
בואי, לא נדבר עכשיו
עוד יבוא הזמן להסברים.
אם, אם רק
ורק אם נרצה
נמשיך פה גם מחר
לא נתנצל
כעת זה לא נראה חשוב
תן לי דקה להתרגל אלייך שוב
קרן.
כל זה ונשימה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
