גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.

שנה אזרחית טובה.

כן, ככה אני אתחיל. כי אני אידיאליסטית, והשנה טובה שלי זה ראש השנה העברי.. כן.. זה מה שזה. ברור. טוב דיי.

איך היה לי סוף שנת 2005? מאגניב למדיי עליי לציין. השבוע האחרון שלה עבר, בלי טיפה אחת של ביזבוז זמן. וכאילו נראה, שעדיין לא היה מספיק.. כמובן, כמו כל חופש. פתחתי את החופש, ביום שני בערב באולטראסאונד. למרות שנסעתי איתן.. לא הייתי הכי הרבה עם החברות מהקריה ורוב הזמן זה היה עם כל החברים שפגשתי שם, אלה שלא מהאזור וממש שמח לראות אותם. כרגיל, אני פוגשת אנשים בכל מקום.. {ראה המשך פוסט.} כן היה צפוף, וכן בקושי היה מקום לנשום, אבל היה לי ממש כיף. חוצמזה, שקיבלתי את כינוי האופטימית - שמחה- יש -מרץ- בכל- עצב- רוטט- בגופה. חביב להיות זאת שמקפצת בכל מקום... חחחחח. היה כיף. בעיקר כי הייתי עם חברים, וזה הכי טוב.

ואחרי כל הימים האלה.. שבאמת עשו לי ממש טוב.. הגיע יום שישי. ואיתו- הדאון הרציני.. בתחלה לא שמתי לב לזה בעצמי אפילו. זה פשוט היה ככה. יצאנו בערב, והכתום {קורא אותי כמו ספר פתוח} פחות או יותר שם לב שמשהו לא בסדר. אז כמו שלא יכלתי להסביר לו.. אני גם לא אוכל להסביר פה למה זה היה. פשוט היה לי רע.. אני יודעת למה, אני פשוט לא יכולה לבטא במילים. לא מסוגלת. אז כשחזרנו.. כשחזרנו ישבתי איתו קצת. חצי שעה שתקתי. כשהוא מנסה להוציא ממני מה קורה לי, ואני לא מצליחה להגיד. בחצי שעה הבאה פשוט בכיתי. ככה, בכיתי בידיים שלו. כפי שכבר הזכרתי, לכתום יש את החיבוקים הכי אוהבים בעולם, ובאותו רגע זה כל כך מה שהייתי צריכה.. אם יש מישהו שיודע לנחם אותי כשאני בדאון זה הוא. אח"כ קיבלתי פרח. ככה להרגשה הטובה. תודה כתום.. עזרת לי המון. כמו שאתה יודע.

יום שבת, השתפרה הרגשתי אפילו קצת יותר. הרגשתי משהו, שלא הרגשתי כבר הרבה זמן, והיה לי ממש טוב עם זה. בערב, כחברות טובות שיחגגו יחד את הסילבסטר- אני, לילה, דיף והסינית ישבנו איפושהו, משחקות אמת או חובה עם בקבוק בירה. אין ספק שזה היה אחד הערבים המצחיקים בחיי, כשארבע בנות יושבות בחוץ ומתחרפנות.. על כלום. או כשלילה מתקשרת להוא מזכרון, להודיע לו על המועדון. יש להצטרף למועדון הדיקלה נאמר. לי יש שבועיים. אני בספק אם יתממש, אבל אם לא, יש לי תמיד את טווח הזמן שנתנה לי נמצ'ס- עד אפריל.

Three Doors Down\ Story Of a Girl

This is the story of a girl
Who cried a river and drowned the whole world
And while she looks so sad in photographs
I absolutely love her
When she smiles

How many days in a year
She woke up with hope but she only found tears?
I can be so insincere
Making the promises never for real
As long as she stands there waiting
Wearing the holes in the souls of her shoes
How many days disappear?
You look in the mirror so how do you choose?

And the clothes that you wear
Look swell the next day
Your hair never falls in quite the same way
You never seem to run out of things to say

This is the story of a girl
And while she looks so sad in photographs
I absolutely love her
When she smiles

How many lovers would stay?
Just to put up with this shit day after day
How did we wind up this way?
Watching our mouths for the words that we say
As long as we stand here waiting
Wearing the clothes on the souls of our shoes
How do we get there today?
When we're walking too far for the price of her shoes

And the clothes that you wear
Look swell the next day
Your hair never falls in quite the same way
You never seem to run out of things to say

This is the story of a girl
Who cried a river and drowned the whole world
And while she looks so sad in photographs
I absolutely love her
When she smiles

And the clothes that you wear
Look swell the next day
Your hair never falls in quite the same way
You never seem to run out of things to say

This is the story of a girl
Who cried a river and drowned the whole world
And while she looks so sad in photographs
I absolutely love her

This is the story of a girl
Her pretty face she hid from the world
And while she looks so sad and lonely there
I absolutely love her

This is the story of a girl
Who cried a river and drowned the whole world
And while she looks so sad in photographs
I absolutely love her
When she smiles
When she smiles!

היה שבוע טוב, היה גם שבוע קצת רע. ההרגשה הזאת עדיין שם, אבל הרבה פחות עכשיו. טוב לי יותר. בזכות האנשים שאני אוהבת.

אני.

נ.ב

סילחו לי על העברית הקלוקלת. היה הרבה לכתוב, וסתם שפכתי הכל על הדף בלי צורה.