איך זה שאנשים כל כך טובים.. אבל באמת טובים, שרואים להם את זה בעינים,אתה מסתכל עליהם במבט חטוף אחד ויכול לקרוא אותם, את הנשמה שלהם, איך זה שאלוהים דופק אותם כל כך?
יש כל כך הרבה שמגיע להם עונש ולא מקבלים, ודווקא הטובים מקבלים על זה בראש בשביל כולם.
שונאת את זה.
ואם כבר השפעה מאתמול.... ולך מה זה עושה/דודו טסה
ערמות של מפוטרים, אין אוכל לילדים, סביבנו כולם משתגעים וגם אני - וזה לא עושה לך כלום. ולך מה זה עושה? ולך מה זה עושה? ולך מה זה עושה? זה לא עושה לך כלום.
עריכה*- כבר התחרטתי על חצי פוסט... אבל אני אנשוך לעצמי את השפתיים ולא אמחק כלום.
אז פגשתי אתמול את שחף.
אני לא יכולה לתאר מי היה יותר בהלם, אני או הוא.
בהתחלה התחבאתי מאחורי יאיר, אבל אחרי שהוא התקשר הייתי חייבת לענות,אין ברירה.
הוא בקושי דיבר, אולי לא עיכל עדיין... ואני כל הזמן קפצתי לחבק אנשים ודי ניערתי אותו... במבט לאחור אני חושבת שהייתי מגעילה אבל הוא אמר שלא הפריע לו..
כשהלכנו לבורגר ראנץ' בלילה הוא התקשר ושאל אם לטרוח לבוא או לא, אמרתי שלא.
אני מנסה להתרחק כמה שיותר... כי לא נעים, ולא במקום.
אז כן, הכרחתי אותו ואת יאיר ללחוץ ידיים, ואף אחד מה"גברים המאיימים" לא הזיז אפילו ריס כמו שהם טענו שיהיה, ובכל זאת, לא מתאים.
הוא בכל זאת לוחץ לבוא לבקר, ראשון ה20, כשאתם יוצאים לגדנ"ע.
מה יהיה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
