רוצה סוכריה ילדה?

כרגיל, הפוסטים שלי באים באיחור. אבל אני בטוחה שתסלחו לי.. כי נראה לי שזה הולך להיות פוסט קצת ארוך.

אז קרו הרבה דברים בזמן האחרון, שבוע של התכוננות לבגרות בעיצוב, טיול שנתי וכל הרגשות שנלוו אליו והימים שאחריו.

הימים של לפני הבגרות בעיצוב היו קצת קשים בשבילי, אבל האמת שהם עברו יותר בקלות ממה שחשבתי. לא אהבתי את השבוע הזה, אבל העיקר שהוא עבר. וכבר יש בגרות אחת מאחוריי שזה מאד מאד נחמד. אני לא רוצה לחשוב על הלחץ שיתחיל אחרי שחופש פסח ייגמר, ויתחילו הבגרויות.. אני נזכרת בלחץ משנה שעברה ואני לא ממש רוצה לחוות אותו שוב, אבל אין ברירה, העיקר שאחר כך יש חופש.

הטיול שנתי, חיכיתי לו הרבה. היה טיול מצויין. הרבה מקומות שהייתי בהם פעם, הרבה רגשות היו בטיול הזה, המדבר מוציא מאנשים כל מיני צדדים.. וראיתי את זה עליי ועל עוד כמה. אבל העיקר זה הדברים היפים.

האמת שגם אני הבנתי על עצמי כמה דברים בטיול הזה, כמו כולם.

הבנתי שאני מוכנה לעשות הרבה, הכל, בשבילו.. בשבילנו. שמה שעברנו הוא כלכך מדהים, שלא משנה מה קורה או מה ייקרה אני לא אוותר על זה. הבנתי שקשר זה לא דבר מושלם, שצריך לפעמים לקרות משהו כדי להרגיש כמה שהרגש חזק. הבנתי שאני יכולה להיות חזקה בשבילו.. ובסופו של דבר הכל מסתדר. וחשוב לדבר אחד עם השני הרבה.

הימים שאחרי הטיול היו נחמדים מאד מאד. הייתי אצלו אתמול כל היום והיה נורא כיף, שנינו היינו צריכים את זה. הכרתי כמה חברות מאד מאד רועשות של כרמל שעשו מיני סדר פסח, השקיעו הבנות.

היום בבוקר גיליתי שהאח הגדול שלי הציע נישואין לחברה שלו בהודו, האח שתמיד אמר להורים שלא יצפו ממנו להתחתן בזמן הקרוב, האח שהייתי בטוחה שהוא יתחתן אחרי כולם, כי כלכך לא מתאים לו.. מוזר לי לחשוב על זה, שתהיה חתונה. ושהוא באמת מתחתן. ואני גם נורא נורא שמחה בשבילו, והמומה, ו.. כלכך הרבה רגשות.

היה היום יום מוזר, יכול להיות שזה איחד אותנו קצת.. אני באמת לא יודעת.. אבל היה היום יום לא ברור שכזה.. אפילו לא הגיוני קצת.. יש לי הרגשה טובה בקשר לאבא שלי, אני מתחילה להתקרב אליו ואני מאד אוהבת את הרעיון הזה, אפילו היום לא הסכמנו על משהו ודיברנו על זה במקום לריב.. והיה כיף. ואני אולי מרגישה שהוא נותן לי להתבגר, נותן לי עצמאות קצת. אולי הוא מבין שגדלתי והתבגרתי, ולא יעזור לו לצעוק עליי ולכעוס. כי זה לא עוזר ורק מרחיק אותי ממנו. אולי הוא מבין את זה סוף סוף? הלוואי.

הכל מרגיש שלם פתאום, אני מתרגשת.. בא לי להכנס לאווירה של החג, קצת להתחדש.. לראות את אחים שלי.

ההרגשה שלי עכשיו די מוזרה, אבל היא טובה. שתשאר ככה.

לילה טוב, סיון.