רוצה סוכריה ילדה?

לא מאמינה שאני כותבת עכשיו פוסט..

יש לי בור גדול, או אולי בעצם אבן גדולה, שיושבת בבטן, מזכירה לי תקופות ישנות שהיא גרה שם, כמו אז בהתקפי חרדה ששלחו אותי לבית חולים בעיצומו של הקורס. לא יודעת איך היא נוצרה, כביכול התקופה הזאת אידאלית בשבילי,חופש, מזג אויר טוב,חגים,משפחה.

במקום זה אני תקועה עם כאבי בטן וראש כבר שבוע, היום התחלתי לפתח את הקוצר נשימה המוכר שלי, כמובן שכל אלה יכולים להיות כי אני תמיד חולה בעונות מעבר, אבל אני יודעת מה זה באמת, זה אני נלחצת מהמעבר הזה, מהשחרור הזה, שבא עלי כל כך לא לטובה..
כולם כל כך שמחים בשבילי,סופרים את הימים ושואלים מה הלאה, כשאני בעצמי עוד לא יודעת מה עכשיו
נלחצת מדברים כל כך מיותרים ולא חשובים כמו מתנות שאני אביא לבנות, איפה תהיה הפריסה ואיזה אוכל נביא ואיזה מערכונים נעשה.. נלחצת גם מהאחריות שאמורה כבר לרדת מהכתפיים שלי אבל עדיין לא, והחפיפות של הרגע האחרון נדחות שוב ושוב, ואני כבר רואה את הזימון למילואים לחודש נובמבר, דצמבר מקסימום.
אני לא מטומטמת, אני לא נלחצת מהמתנות כי זה מתנות, הרי מה שמפחיד זה האחר כך, כרגע בור ענק ושחור מלא ב- וול,כלום.

הייתי השיחה המרכזית בארוחת חג, למרות שלפי דעתי העובדה שזאת פעם ראשונה ששתי התינוקות החדשות איתנו בבית וכולם ביחד אמורה להיות נושא לשיחה לשבוע, כולם החליטו שכדאי שאני כבר אכתוב קורות חיים, שאני אחליט אם אני רוצה עבודה מועדפת או עבודה רגילה, שלמה לעזאזל אני אתפשר על עבודה של 21 שקל לשעה, אני יכולה למצוא יותר טוב.
אני מרגישה בלחץ אטומי, לא מצליחה לנשום דווקא בתקופה שבה אני אמורה לנשום לרווחה קצת אחרי כל הלחץ של השנתיים האחרונות האלה.. ואני כל כך מפחדת.
רוצה להיות מסוגלת להתקשר למישהו, שנצא לטייל,לעשות הליכה,לשאוף אויר קר,להרביץ לו קצת, להשתולל, להשתחרר. להתקשר ולדבר עדיין אפשר, שאר האופציות יותר סגורות כרגע, או שלא?

מצאתי אצלי היום רגש חדש,קנאות, משהו שאו שלא היה מנת חלקי מעולם או שפשוט אף פעם לא חוויתי אותו בעוצמה כזאת, אני רגילה להתעצבן, להרגיש את הבטן שלי מבעבעת ולהתפרץ על מישהו עם אלף ואחד טיעונים ותוכחות, אבל מסיבות כאלו?
בחיי שאני משתנה שוב, ולאו דווקא למשהו שמוצא חן בעיני. רק שתיגמר התקופה הזאת כבר, בדיוק כמו שייחלתי שהקורס יגמר, עכשיו שזה יגמר, ואני אוכל לעבור כבר לדבר הלא ידוע הזה שמחכה לי, מישהו אמר דכאון פוסט-שחרור?