רוצה סוכריה ילדה?

יום חמישי חמים ואביבי (על מי אני עובדת, זה תל אביב, היה לחות רצח). ירדתי בסמינר הקיבוצים אל מקום לא ידוע(אכסניית בני דן למתעקשים).

כנס משוב לתגלית אמרו, יום חופש בתל אביב על חשבון הצבא? מתאים לי. אז חציתי את הירקון, מבלה שעתיים בישיבה על ספסל בפארק ובהייה בתל אביבים משועממים שרצים עצמם למוות(לפחות אחד היה מקורי ועשה את הדרך בסגאווי..)

כמה תמונות,כמה שעות למחשבה עמוקה על השיחות לקצונה המחרידות של יום ראשון והופ כבר עבר, בחזרה ללשכה לסגור שבת.

השבת עברה בטיסה,בעזרת 65 פחיות קולה שנשארו מהטיול ביום רביעי ליד ושם,אדונית התבלינים אחד,ומזרון שראה אותי מקרוב למשך כמה שעות טובות.

כמובן שהחרדה לא הפסיקה,המשכתי לחשוב על השיחות... איך זה שתמיד דברים שקשורים למדור מכניסים אותי לחרדה?

נסעתי לשם.השיחה עצמה רק בשתיים וחצי.

נכנסת. 11 קצינים יושבים מולי, חסרים רק שניים והשלמתי את כל הסרייה.

מתקילים.מה זה קצין? מה דרוש לאדם כדי להיות  רח"ל/מפקדת קורס? מה הערך המוסף שתביאי לקצונה?

מטר של שאלות,התקפות.אפילו לא שנייה אחת לחשוב, שנייה אחת להשחיל שאני לא מעוניינת בקצונה, שטבריה היא הבית ושאני לא אעזוב אותה למען שום דבר.

מדהים הרמה שהם עוקבים אחריך, מחפשים כל פרט כדי לזכור אותו לך בהמשך, להתקיל אותך.

"את זוכרת שבימים הראשונים של הסטאז' שלך בחיפה הסמל"גית תפסה אות בשיער פזור?"

(לא אני לא זוכרת..)-מבליגה.

יוצאת החוצה, מספרת לנטע. נטע בתגובה-זאת הייתי אני בכלל. יפה שהם זוכרים פרטים כה חסרי משמעות, רק שידייקו בבקשה.

לא אכפת לי מה התשובה,בית לא עוזבים.

יושבת ומקדישה בימים האחרונים את הנסיעות אוטובוס למחשבות. לא עוד שינה, אלא בהייה בחלון תוך מחשבה על העתיד.

הכל בורח לי מהר מדי. נורא נחמד שהיום פזמולדת ורב"ט, אבל נורא מפחיד שאני כבר כל כך בוגרת בעיני כולם, וכל כך ילדה בפני עצמי.

נותנים לי המון אחרית בחוליה, פרויקטים שלא יאומן שנותנים לי עם הפזם במבה הזה.. למה להם בכלל? לא מבינה.

מצחיק איך אחרי שמונה וחצי חודשים אני מאוהבת יותר מתמיד. חולת געגועים וקנאה,מטורפת כמו שמעולם לא הכרתי את עצמי,long time relationship, הייתכן?

מתגעגעת אליכם, כל כך הרבה זמן בלי לראות אף אחד, לשמוע סיפורים,סתם להגיד שלום.

בואו אלי, אני מתגעגעת.

אנשים, נעורים,בואו.

כןכן, אפילו צ'וצ'י היה צעיר!!

והרי לכם תמונה שנתגלתה בארכיון המיילים שלי שנוקה לא מזמן:

(אחחחח נחלאווים סקסים זה טוב..)

(התמונה שלו נשלחה עוד לפני שהיינו ביחד)

ככה שיפים שלי... באמת שהתקופה הזאת בחאקי עוברת מהר, קחו אותי כעדות.

אל תתנו לזה להגיע אליכם,בשום רמה, זה לא שווה את זה.

ובנימה זו, כמה תמונות מה"הלכנו לשתות בירה לכבוד הגיוס של צפריר"-אתמול.

- יותם השוקיסט, כמה דקות לפני שהוא נהיה גוש נוחר ומרייר על הספה של צפריר

-זוג חמודים שלא זוכר מתי הם התחילו להיות חברים(ואני מניחה שגם יסקלו אותי באבנים אחרי שיראו את הפוסט)

-זוג שגרם לי להתרגש עד כמעט דמעות כשראיתי אותו מתנשק... אני אוהבת אתכם=)

וכדי לסיים, אני, אחרי שפעם אחת בשבוע הרשתי לעצמי לצאת מלוק הקיבוצנקיית שזרקו אותה מהבית ולשיםעגילי פנינה ועקבים

עימכם הסליחה על התמונות הענקיות והגזירה הגרועה.

יום יבוא ומישהו מכם ייקח יוזמה וילמד אותי להקטין תמונות.

סופש נעים ומלא נשיקות מהבנזוג!

אוהבת.

יום חמישי,מתארגנים בסבבה, מאפרת עושה לי איפור שמבגר אותי ב5 שנים(אם כבר להיראות יפה יותר חוקית אז למה לא?), מעיין מאחרת ואננו נוסעים ישר לאולם, מוותרים על התארגנות לצימר.

עולה לסוויטה של אחותי, מחכה שהם יבואו.שוב אותו הריטואל,נשיקות לכולם(כי מרוקאים נותנים שתיים..)האחיות של החתן לבושות בשמלות זוהרות בחושך עם כל מיני דברים מודבקים שמנצנצים מזהב, ואחות יפה אחת, שלא משנה איזה מגדלים על הראש ניסו לעשות לה בסלון כלות הפרחי תמיד תהיה יפהפיה..

הרבה יותר מדי מזרחית בחתונה, ובכל זאת כולם שמחים. הרבה חברים שלמדו עםאחותי ביפעת, כולם נגנבים מאיך גדלתי וכמה אני דומה לנעה..

איזה פרחה מפגרת ששתתה יותר מדי נותנת לי נשיקה ואומרת כפרה עלייך, רק אחר כך יתברר ששתי בנות בנות 13 וחצי מהמושב ליד התפלחו לחתונה כדי לשתות והקיאו בכל תא שירותים שהיה באולם.

אנשים שוברים כוסות ברחבה, וכמובן שבנות רוקדות על הזכויות(גם אני, מודה).איזה אחת עשתה סטייק מהרגל שלה והתחילה לבכות(טיפשע).

פתאום רואים המוניייי ערסיםופרחות עם נעלי עקב אדומות דוהרים לכיוון היציאה.

אחרי חצי שעה אני מבינה שהמפגרים הלכו מכות בחוץ, ויש משטרה.

בסוף כמובן, בלאגן, הבעל אולם התעצבן, כיבה את המוזיקה ורצה להעיף את כולם. יצאנו החוצה לראות וראינו את האוטו של הצלם-ראה שבורה, הפח של הקדימה עקום וגם הגג, חיות. אחת החברות הפרחות של אלה שהלכו מכות ניסתה להפריד וקיבלה כמה בוקסים מכובדים, אז היא ישבה בצד ובכתה ליד עוד שתי בנות שגנבו להן את הארנק ועוד אחת שאיבדה את הטבעת אירוסין. וואלה יופי.

הא כן, הבתדודה שלו, זאת מילדות רעות,רוקדים עם כוכבים,השמיניה וכל החרטא, רוקדת כמו פסיכית.

די שטויות, היה שמח, היה כיף. הרבה זיקוקים, המתופפים היו יוצאי דופן בכמה שהם היו חמודים והייתי עושה אותם... אחד עם ראסטות, אחד עם שיער קצר ועינים יפות והשלישי שיער ארוך ולא מיוחד ודווקא הוא עשה לי עינים(מותר להסתכל אסור לגעת נו).

צימר יפה באמצע שומקום, משתפזת קצת בשמש החמימה של הרי ירושלים, משפחה מרוקאית אחת חמה ומקסימה שמצליחה להכין בשעה אחת יותר אוכל ממה שראיתי בכל חיי, וזוג אחד שמהיום הוא נשוי.

מזל טוב ליאור ונעה אטיאס, נתראה בשמחות