סתם, זה הכל סתם...

המממממ... תרשו לי להתחיל את הפוסט באנחה.... הההההאאאאאא....

לא זוכר מתי הפעם האחרונה שממש רשמתי פוסט. ואין לי מושג למה ולמי אני בכלל שומר את הבלוג הזה... הוא סתם שוכב לו ללא שימוש...

הגעתי למסקנה שאני תמיד מחפש אנשים שזקוקים לעזרה, ביחוד נשים, ולכן הקשרים שלי נראים כמו שהם נראים. תמיד שמישהי זקוקה לעזרה אני מנסה לעזור ואם אני מצליח, ולו בקצת, אני מאושר עד הגג. ברור שזו תכונה טובה אבל זה כבר נהיה אצלי אובססיה אני חושב. גם כמעט כל האקסיות שלי היו זקוקות לעזרה כזו או אחרת ואני שיחקתי את תפקיד המושיע. לגבי האקסיות יש גם את האסכולה שאומרת שאני הפכתי אותן לכאלה, ל"נידי" כאלה (תלותיות). אין לי מושג איך לא לחזור על הטעות הזו...

אני מנסה לשבור את שיא ה"לבד" שלי (שעומד כיום על 4 חודשים שהיה בין מספר 1 ל 2...) ועכשיו, אחרי 5.2 הספירה עומדת, בנתיים, על שלושה חודשים מחרתיים. למען ההבהרה - "לבד" זה לא מתייחס ל"בלי מין" אלא ל"ללא חברה". זה מוזר לי כי כמשתמע מהאהבה המוזרה שלי לעזור לאנשים בכלל ונשים בפרט, אני טיפוס של קשרים, כמו שתיארה אותי חברה טובה: "בוייפרנד מטירייל" (החומר ממנו עשוי החבר)...

אני אמור לנצל את תקופת הביניים, תקופת הלבד שמין הסתם היא זמנית, למציאת האני הפנימי, האני האמיתי, מה שאני אוהב לעשות וכו'  - אבל אני לא מרגיש שזה קורה. אני פשוט מבלה הרבה יותר עם חברים וידידים וזהו, אה, וכמובן יש לי את כל הזמן הנחוץ לידידותיי כשהן זקוקות לי, לא כמו בקשר האחרון או בקודמים לפניו, שאז לא הייתי זמין להן כל הזמן.

חוץ מלהאנח אין לי מה להגיד...

אני מרגיש שאני זקוק למישהי שאין לה בעיה שאצטרך (או ליתר דיוק, שאקח על עצמי) לטפל בה ולעזור לה בה. מישהי בוגרת. נורמלית. אבל מצד שני - אני לא נורמלי, אז יפריע לי להיות עם נורמלית. אני ילדותי בחציי, אז יפריע לי להיות עם מישהי בוגרת לגמרי.

ב14.10 מתחילה לי תקופה חדשה. מציאות חדשה. שונה מכל המציאויות שהיו לי בשנים האחרונות. אני לא יכול למצוא שום תקופה בחיי שאוכל להשוות אותה אליה כך שאפשר לומר שלראשונה בחיי אגיע למציאות הזו: תחילת הלימודים הגבוהים.

מהחבר'ה הקרובים שנוצרו לי בתיכון כבר 2 עברו לערים אחרות ונותרה לי חברה טובה אחת שתתחיל ללמוד גם רחוק ואני נרשמתי ללימודים גבוהים בצפון אזזה  רק יגדיל את המרחק. ואני לא יודע עדיין אם לעזוב את בית הוריי החמים, הנעים והזול ולעבור צפונה למציאות יותר שונה וחדשה שגם נושכת בכיס בכל יום שעובר... למרות שקיבלתי הצעת מגורים מפתה מידידה חדשה...

טוב. די. פרקתי מספיק לעת עתה. אני לא מאמין שתהיינה כאן תגובות ובטח שלא עצות מאירות פנים אבל בכל מקרה אני יודע שניסיתי.

מעניין מתי אתפרק כאן שוב בפעם הבאה...

UNTILL NEXT TIME...

TKND.