"שנות הקסם" (THE WONDER YEARS) היא ללא ספק אחת מהסדרות המצויינות ביותר.
פתאום נזכרתי בה וחיפשתי קצת מידע באינטרנט, על הסדרה והשחקנים והכל.
אני בטוח שיש שם פרקים שהיו גורמים לי גם עכשיו לצחוק בטירוף, להתכווץ ממבוכה, או לדמוע.
היא רצה במשך חמש שנים, הסדרה. 88-93.
כל עונה שיקפה את המציאות בארה"ב של 20 שנה קודם לכן
(כלומר, העונה של 89, למשל, סיפרה את עלילות קווין ארנולד - קווין אורנולד, כמו שאחותי הייתה קוראת לו - בשנת 69' וכו').
אלו מסוג היצירות שמצליחות להעביר רגש, ותחושה של חיים, בצורה הטובה ביותר.
זהו.
מאחר וחידשתי את מינוי הסינימטק שלי (ראיתי מאז כבר שני סרטים - סימפסונז ואת 'אבידות ומציאות, הפרמיירה)
אני אסכם את הסרטים הטובים של שנה שעברה: (אולי זה של השנה וחצי שעברה. יכול להיות)
ג'ארהד (שלא הפסקתי לדבר עליו והזכרתי אותו בבלוג כמה פעמים)
הדברים שמאחורי השמש (ישראלי)
תנועה מגונה (ישראלי)
זודיאק
השתולים
כמו כן בלטו: חופשת קיץ (ישראלי), מארי אנטואנט, חיים של אחרים. זה מה שאני זוכר כרגע.
אני? יוצא עם מישהי. הבחורה הרוסיה שאז פגשתי בחתונה ויצאנו ואז היא לא התקשרה.
נו. אי הבנה או משהו. מאז היא התקשרה.
ו... זהו. אני יודע שזה לא זה, אז אולי כדאי לחתוך כמה שיותר מהר? אני לא מסוגל.
זה נחמד לדעת שיש מישהי
זה נחמד להתחרמן
אני לא צריך את זה. אני אפילו לא חרמן מספיק כדי לרצות יותר מסתם להתחרמן (סקס).
אני רוצה מישהי שאני אוכל לאהוב, מישהי עם אופק.
אה, ולמצוא עבודה. יותר חשוב לי מבחורה כרגע.
קודם עבודה, אז בחורה.
כמה שאני רוצה למצוא כבר עבודה. שווה. בארה"ב.
אין לכם מושג כמה.