שלכת

כבר שנה וחצי שאני נמנעת מזה, אבל עכשיו יש חתונה משפחתית, ואני כבר כל כך מיחזרתי את כל הארון שלי, שאני בטוחה שהם כבר התערבו עם איזה בגד אני אגיע הפעם, שלא לדבר על הגוון האפור שקיבלה החולצה השחורה הנצחית שלי.

אז בצעד כושל ובלב כבד הלכתי לקניון.

בדרך כלל מסע הקניות שלי הוא מסע אכזבות שבו אני חוזרת הביתה עם חולצה וחצי, שעולות עלי בדיוק פעמיים שבהן אני מוכנה לעבור את ייסורי הצפיפות. וגם ככה אחרי חודש אני עולה עוד קילו ואז אפילו אם אני מוכנה כבר לסבול אותן, הם לא מוכנות לסבול אותי.

למען האמת הבעיה היא בגזרות.

כל חברות האופנה, ואני מתכוונת ממש לכולן, מייצרות את פיסות הבד המזעריות שלהן (להם משום מה התרגלנו לקרוא בגדים) בדיוק בשביל הגפרורים שבינינו, ואז כדי לפצות גם את בעלות המידות האנושיות יותר, הן פשוט מרחיבות את הבגדים לגודל נלבש לחלוטין. מה הבעיה? שלגפרורות אין הרבה תחת, אז הבגד עוטף בעדינות את מה שאין להן, ועושה להן. אבל לאנושיות יש תחת גם יש, ו"העוטף בעדינות" הופך למדגיש באכזריות.

וככה זה בכל החנויות.

למתאים לי אני מסרבת ללכת, אם אני ארצה ללבוש שק ואפר אני יכולה לייצר לעצמי אחד.

(נשארו לי כמה מהכתובות אש).

אז אני מעדיפה לא ללכת לקניות.

אבל כאמור לא הייתה ברירה.

אז הלכתי, ובידי תלושים על סך 500 שקלים. וגם חברה להחזיק את ידי ברגעים הקשים במיוחד.

נכנסנו למשביר, זה היה בתלושים, לפחות שם אני יכולה למצוא איזה משהו שעולה עלי, גם אם הוא ממחלקת גיל הזהב...

פסעתי לי מעדנות לאורך המדפים, סקפטית כדבעי, מחפשת חצאיות.

(פשוט החתונה היא של פלג המשפחה המאוד לא לייט, וההופעה שלי צריכה להיות מצונזרת היטב, ואפילו כובע יש בתכנון).

ושם, ממש לפני היו שתיים, אחת אחרי השנייה.

מאושרות חטפנו עוד איזו חולצה על הדרך (שלא נכנס בידיים יותר מדי ריקות) ותפדאל לתא ההלבשה.

מה אומר, לא יכולתי לבחור.

קניתי את שתיהן, וגם את החולצה.

אחר כך בגולף מצאתי עוד חצאית וחולצה.

כנראה מישהו שם למעלה החליט לעשות לי איזו טובה.

אני לא יודעת מה עשיתי, אבל טוב שעשיתי את זה.

בסוף, החלטתי לוותר על החצאית השניה, רק כדי להרגיש שיש לי מספיק מבחר כדי לוותר.

וגם כי לא הספיק לי הכסף....

אחר כך נסענו הבחיר ואני לשבוע הספר.

קנינו תשעה, הנה הרשימה לפניכם:

חיתוך הזהב \ מריו ליביו

יסמין \ אלי עמיר

מברק צימרמן \ ברברה טוכמן

לא כך כתוב בתנ"ך \ אביגדור שנאן ויאיר זקוביץ'

שואה שלנו \ אמיר גוטפרוינד

יונים בטרפלגר \ סמי מיכאל

מעשה תמר \ שלומית אברמסון

ארצ'לי \ אלזה מורנטה

וגם משהו של רם אורן, אני לא מוצאת אותו עכשיו ואני לא זוכרת איך קראו לו.

האמת רצינו לקנות עוד כל כך הרבה, אולי פעם, כשנהיה מאוד מאוד עשירים.

ש.