2/2005
אֶלָה
קלת כנפיים פקוחת עיניים היא מהלכת לה בקלילות בינות עננים לבנים מחפשת שאלות לכל תשובותיהַ מחפשת חלומות לכל פתרונותיהַ אז מה ניסיתָ בעצם להגיד כשאמרתָ שלא עוד כשחיפשתָ את מה שאינו ואמרתָ לי היא תשוב ידיהַ פרושות כתפיהַ זקופות שמלותיהַ חובקות את גופה כמים על סלע במורד הנהר הלכתָ כלעומת שבאת והמשכתָ לחפש אותה בידיעה שהיא אינה אמרתָ לי שהיא כבר פה האמנתָ בה כולךָ וידעתי שאתה תמים במישורי הרקיע השביעי מהלכת היא הילה לבנה מסביבה ורוח קלילה בשערה מחפשת מקום להניח את ראשה ולחלום חלומות רק שלה הלכתי אחריךָ כסוס אחר עגלה קשורה אליךָ בעבותות עיניי עצומות רציתי אותךָ כל כך ואתה רק אחריהַ תרתָ ללא הפסק ללא נואש כי היא אֶלָה ואני בת תמותה ואין להשוות בין השניים כי היא אֶלָה ואין עוד מלים מלבד זו לתאר את יופיה לתאר את נשמתה לתאר אותה נשארתי פה מהלכת לי בין עננים רוח קלילה בשערי דמעה בודדה בעיני רואה אותךָ מרחוק וחושבת לו רק הייתי אֶלָה
|