זקן ארוך ארוך

ומקל כזה

של סבא

מגבעת שחורה בידו השניה

הוא הולך לאיטו

     כנגד אינספור מכשולים

     הוא הולך כה זקוף

     עיניו מסתכלות

     קדימה רחוק

     נוצצות כשני כוכבים

אביונים מסביבו

הוא חולף ביניהם

עיניו דומעות

ליבו דוהר

     ראיתי אותו

     מסתובב סביב עצמו

     לפתע הולך לאיבוד

     זעקה יוצאת מגרונו

     זעם נפלט מגופו

     הוא רוצה לעזור

     ולא יכול

     כי הוא רק אחד

     לבד בשממה

     ואין מוצא

     מאותו הרחוב

     בו בחר לשים פעמיו

     ולמצוא לו עתיד

     נהי מסביבו

     ילדים זועקים

     אהבה יש המון

     ברחוב העורבים

     אך אין זה מספיק

הוא ממשיך לצעוד

עדיין זקוף

מנסה למצוא את דרכו

במבוך המכשולים

ומגיע לסוף

"כאן סוף הדרך"

אומר לו השלט

בדקה של ייאוש

הוא נופל

מטה

מטה

הרצפה כה קרובה

קרה

     ילדים בוכים מסביב

     והוא דומם

     בוהה בירח

     ומשווע לעזרה

     שאינה מגיעה

מרחף הוא פתאום

בין זרועות השכינה

שירת מלאכים

מלווה את דרכו

אל רקיע שביעי

בו ימצא מנוחה