אתמול, 8 בערב...

הוא בסלון, עולה מולי במסנג'ר "את רוצה לדבר?"

אני חושבת כמה רגעים, אם בא לי לנהל את השיחה הזו או לא ואז "עוד 10 דקות". (היה בנות גילמור בהולמרק... )

פתאום הוא יורד אופליין, ואני שומעת אותו הולך מהסלון לחדר שלו וסוגר את הדלת.

נגמרת התכנית, אני הולכת לחדר שלו, ודופקת בדלת.

"לא רצית לדבר?"

הוא שוב - לא מסתכל ואומר "זה נראה כאילו את לא רוצה"

למה? כי אמרתי לך "עוד 10 דקות?"??? תפסיק להגזים!! תפסיק לנפח הכל מפרופורציות!

שיחה של שעתיים.. והבנאדם לא הראה סימן של הבנת הנקודה שניסיתי להעביר לו.

עדיין המשיך לנסות להוציא ממני הסבר למה שקרה. הסבר שלי אין כל כוונה לתת לו. עדיין המשיך לנסות להבין למה.

לי לא אכפת למה הוא התעצבן.

היה לי רק חשוב שהוא יבין שמה שהוא עשה בעקבות מה שהיה, היה סתם. ממש סתם.

ומה היה התירוץ שלו?

"זאתי לא ענתה לי לטלפון".

אז מה? זו סיבה? כי לא יכולת לשמור את זה לעצמך? אז אתה הולך ומספר את זה לאדם היחידי שבו זה פגע?

אז הוא מנסה להגיד שגם בו זה פגע.

זה פגע בך כי נתת לזה לפגוע בך, כשלמעשה - זה לא קשור אליך!

ניסיתי להבהיר לו את הנקודה. להעביר לו את העובדה המרה שמערכת השיקולים שלי לא קשורה אליו בשום צורה שהיא.

הוא לא הבין.

אני יודעת למה מה שאני עשיתי היה לא בסדר.

יודעת שיש השלכות. מוכנה להתמודד איתן כי בסה"כ... בחרתי לעשות את מה שעשיתי.

הוא לא הבין שמה שהוא עשה היה לא בסדר.

גם חשב שגיZ איים עליו... כשגיZ רק הראה לו את העובדות, של מה יקרה אם הוא יעביר את זה לאנשים הלא נכונים. לא איים עליו. באמת שלא. פשוט אמר לו מה, לדוגמה, נסיך יעשה לו אם סקוטלנד יגיע לאן שזה לא אמור להגיע.

אז הוא חשב שגיZ מאיים עליו במכות.

הוא לא הבין.

לא הבין מה גיZ ניסה להגיד לו... לא הבין מה אני ניסיתי להגיד לו.

לא הבין.

התנצלות בפניו לא היתה, כי הוא לא זה שאני חייבת לו את ההתנצלות הזו.

גם הסברים לא היו, כי אני לא חייבת לו דין וחשבון.

אבל הוא עדיין לא הבין את הנקודה, שזה לא משנה למה קרה מה שקרה.

משנה העובדה שזה לא צריך להיות עניין שלו.

בסוף התייאשתי...

הפסקתי לנסות לגרום לו להבין.

מערכת היחסים בינינו לא תחזור להיות מה שהיתה, זה ברור לי.

עכשיו רק נותר להישאר פוליטיקלי קורקט, בתקווה שיהיה בסדר.