לשטוף כלים.. כדי שההורים לא יידעו כמה זמן לא שטפתי כוסות מלאות קפה שכבר התחילו להצמיח חיים חדשים.

לסדר את הסלון, כדי שיהיה להם איפה לשבת..

להחליף מצעים.. כדי שלא יראו כל מיני עדויות לכל מה שהלך שם בשישי בלילה.. זה לא שאני מתביישת.. פשוט... זה ההורים שלי..

לשטוף את הרצפה?  זה אני כבר לא בטוחה שיש לי כוח לעשות..

אולי כדאי שאני אבהיר כמה נקודות...

אני לא אדם מסודר מטבעי. לשמור על סדר כללי מסביבי, זה מלחמה כל יום מחדש. לא לזרוק את הבגדים על הרצפה, או על הספה או על המיטה, זה קרב לא רק יומיומי, אלא שעתי.

להוריד את הזבל אני תמיד שוכחת, ומוצאת את עצמי יורדת במיוחד רק כדי להוריד את הזבל כי שכחתי להוריד אותו בפעם האחרונה שהלכתי לחנות סקס שממול לכביש..

מצעים אני מחליפה פעם בשבוע או שבועיים, תלוי במזג האויר, אבל הבגדים יכולים להישאר ככה על הרצפה.. לדיראון עולם!! אני פשוט הולכת מסביבם..

אז אמנם זה לא היה ככה כבר הרבה זמן, כי אני כן נלחמת עם עצמי..

אבל השבוע האחרון היה קשה.

מיום שני, עבדתי ממוצע של 14 שעות ביום. (כולל שישי שבת). למה? כי ככה זה העבודה הזו. אין מה לעשות.

כל פעם שהגעתי הביתה זה היה לכמה דקות ספורות, או כדי לישון איזה שעתיים ואז לקום ולחזור לעבודה.

(מישהו ראה את השפיות שלי? אני מחפשת אותה כבר כמה שנים, ולא מוצאת..)

צריך להוריד גם אבק לפני שאמא באה?? היא תעשה מסדר?