אתמול הפלונטר חזרה הביתה לאחר סופ"ש אצל החיננית.

היא חזרה עם טיפטיפ מת"א, ואז שתיהן ישבו לאכול. פתאום מתקשרת החיננית, ושואלת אם כבר יצאנו מת"א, כי היא רוצה סווט-שירט (או מיזעית, המתרגם). הפלונטר גיחכה, ואמרה לה שאנחנו כבר לא בת"א, אבל נבוא עד כפר סבא להביא לה סווט-שירט.

יצאו הפלונטר וטיפטיפ את הבית, בעוד הפלונטר מבטיחה להוריה שהיא לא תתעכב הרבה זמן (כמה זמן לוקח לתת למישהו סווט-שירט??). בעודן בדרך, מתקשרת החיננית, ושואלת את הפלונטר - "יש לכן כוח לעשות טיול?"

'לאן?' שואלת הפלונטר בסקרנות.. הרי כשמתחילים לנסוע עם החיננית, אין לדעת לאן יובילו הדרכים...

"למיון" אומרת החיננית.

'מה קרה?' שואלת אותה הפלונטר בקול מודאג.

"יש לי דימום לא ברור" ענתה לה החיננית.

אין בעיה. נוסעים למיון. התקשרה הפלונטר לאביה, להודיע לו שהיא כן תתעכב (אחרי הכל - מיון... שעתיים מינימום...).

פלונטר וטיפטיפ הגיעו למקום בו היתה החיננית, ונשבעו בפני אמא של החיננית שיטפלו היטב בבת שלה. יאללה.

לאחר דקות מספר של נסיעה, הגיעו פלונטר, טיפטיפ והחיננית לבי"ח איכילוב, למיון נשים.

מחכים. (30 דקות)

מחכים. (שעה)

מחכים. (שעה וחצי)

מחכים. (שעתיים)

סוף סוף החיננית נמצאת בחדר הבדיקות.

בשלב זה הוריה של החיננית הגיעו, והפלונטר וטיפטיפ ידעו שהן יכולות ללכת, אבל עד שהן ידעו מה הבעיה - הן לא זזו משם!!

מחכים עוד קצת.

מקץ שעתיים וחצי, התקבלה התשובה.

נסתמה בלוטה, והתנפחה וצברה נוזלים, וצריך לחתוך אותה בניתוח. אז כדי שהחיננית תוכל לעבור את הניתוח הכי מוקדם בבוקר - אישפזו אותה...

טיפטיפ והפלונטר נסעו לבית של החיננית להביא לה כרית, ופיג'מה וספר, ואז, לאחר תלאות רבות, בשעה 3 בבוקר, הגיעו חזרה לבית של הפלונטר...

אז מה היה לנו, בעצם?

גורם ההפתעה - היה.

חברים טובים - היו.

צחוקים - היו.

זול - גם כן היה.

אז בעצם, היתה אחלה יציאה!!

כדאי לכם לנסות!

(NOT...)