לישון.

להתחבא.

לברוח.

להיעלם.

אני תקליט שרוט.

תקליט שמפחד להיכנס לפטיפון

פן מישהו ישמע

ושוב יגיד

'שוב פעם אותו פזמון שחוק?'

אז מה?

אז להעמיד פנים שוב?

נמאס.

מתחבאת בחדר האדום שלי

מתחת לפוך שכבר מאבד טעם

עם כל טמפרטורה שנוספת

ומפחדת לצאת.

תקליט שרוט

שכל הזמן מתנגן אצלי בפנים

כי מתגעגעת.

תקליט שרוט

שמתחבא בתוך העטיפה

עמוק עמוק.

ואותו כעס שכמעט ונעלם

שוב עולה

שוב גועש

ואותן דמעות שכמעט יבשו

שוב יורדות

שוב זולגות

ואותם חלומות חוזרים שוב.

לפעמים, אני מתגעגעת כל כך שזה כואב.

כבר מפחדת להגיד

כבר מפחדת לחלוק

כבר מפחדת לשמוע את אותן תגובות

כבר יודעת מה אתם תגידו

כבר יודעת מה אתם תחשבו

אז שותקת.

מתחפרת בתוך עצמי.

רוצה רק לישון.

להיעלם.

לברוח.