אז ככה.

אתמול הייתי עייפה רצח, אחרי שעבדתי כל הלילה.

בשעה 6 סיימנו לעבוד, אז נסעתי לבקר את החיננית שהיה לה אירוע באותו יום בנמל.

הייתי שם עד 10 בבוקר בערך.

ואז החלטתי שאני רוצה הביתה.

לא ממש הרגשתי את העייפות, מה גם בתור רוכבת, אין מצב להירדם על האופנוע (בתור מורכבת כן. רוכבת לא.).

אז אולי להירדם אין מצב, אבל לעשות שטויות... זה כבר סיפור אחר.

מספר השטויות שעשיתי בטווח של חצי שעה היה אסטרונומי.

ומרוב שהיום הזה היה הזוי, אין לי מושג איך הגעתי הביתה בחתיכה אחת.

המגן גב של המעיל שלי נפל כשהייתי אצל החיננית, ושמתי לב לזה רק כשהייתי כבר 10 דקות מהבית!!

זה כמו לנהוג הביתה תחת השפעת אלכוהול, אבל לא בדיוק.

אחרי הסטירה שהורדתי לעצמי, אמרתי ברכת הגומל.