אני זוכרת את כל זה רק כי קישקשתא העירה אותי...

זה התחיל מהיום הראשון בבי"ס, שאני מגיעה לבריכת שחייה ואני לא מוצאת את הכיתה שלי. כל המורים אומרים לי שהשיעור לא בבריכה, ושאני צריכה לבדוק איפה השיעור. אז אני מתקשרת (כי כמובן שיש לי פלאפון...) למישהי שלא היתה חברה שלי כבר מכיתה ח'.

אבל לא היא עונה לי לטלפון, והוא אומר לי "לא זו לא נטע. נטע לא יכולה לדבר עכשיו כי אני מזיין אותה" ואני לא מבינה מה הוא אומר לי ואז אחרי כמה דקות היא עונה לי לטלפון ואומרת לי "לא, זה בסדר, הוא רק מתאמן בשביל אחר כך..."

אז אני שואלת אותה איפה השיעור אז היא אומרת לי שאין שיעור ביום הראשון לבי"ס אלא יש התכנסות אז אני שואלת אותה "איפה? בזה של השמה?" אז היא אומרת לי כן.

ואז היא שואלת אותי "איפה את? לא רואים אותך, לא שומעים ממך.. שנים שלא דיברנו" אז אני אומרת לה שזו אשמתה כי היא זו שעזבה את המושב...

ואז פתאום יורד גשם זלעפות ואני צריכה להגיע לאופנוע שלי שלא נמצא לידי אבל יש איתי מישו עם מיני מיינור מוזרה כזו שלא נוסעת כשיש הרבה גשם אז דרך כל הנהרות שהגשם יצר אני דוחפת את המיני מיינור עד שמגיעים לאיזו חומה עם מדרגות ואנחנו מרימים את המיני מיינור ואיך שמגיעים למעלה המדרגות - מישו בא וצועק לנו שביטלו את הלימודים בגלל הגשם...

ואני מסתכלת עליו ואומרת לו "כוס אמק, לא יכולת להגיד את זה לפני חצי שעה כשעוד היינו למטה?? אתה יודע מה זה להרים מיני מיינור???"

ולכל אורך החלום אני גם חולמת שאמא שלי מעירה אותי כל הזמן עם שאלות, ועם שקית עם בגט ביד...

מה זה אומר???