ישבתי עם החיננית אתמול ב "Amore Mio". מסעדה על אבן גבירול. (אחלה קרפצ'יו)

היא חזרה מסיני, וחלקנו חוויות.

ואז היא אמרה לי שהיא מתלבטת אם לספר לי משהו.

"יאללה, ספרי"

אז היא סיפרה.

יש לה חבר ממש טוב, שהיה אחד מהחבר'ה איתם היא ירדה לסיני. נקרא לו "הכוסית" (שעה וחצי במקלחת... נראה לי שזה תקף...)

מכל מקום, הוא היה עם חברתו המקסימה בפאב איפה שהבמאי עובד.

הכוסית שתה, ושתה, ושתה, ושתה.

מכירים את הביטוי "נכנס יין יצא סוד"?

אז במקרה שלו לא יצא סוד, אבל הלכה השליטה על מה שהוא אומר.

הוא קרא לבמאי שייגש אליו.

   הכוסית: יש לך ד"ש מפלונטר.

   הבמאי: ממי?

   הכוסית: פלונטר.

   הבמאי: איזה פלונטר?

   הכוסית: פלונטר פלונטר.

   הבמאי: איזה פלונטר?

   הכוסית: פלונטר האקסית שלך פלונטר.

   הבמאי: (מניד את ראשו) תמסור חזרה.

עכשיו... מיותר לציין שהפלונטר לא מסרה לבמאי ד"ש בשום פנים ואופן. היא לא דיברה עם הבמאי כבר המון זמן, וגם לא כל כך רוצה.

לאחר שעה לערך, הכוסית התחיל להתפכח, כי אחרי הכל - צריך לנהוג הביתה. פתאום הוא קלט מה הוא אמר. (אופס... )

הוא קרא לבמאי שוב שייגש.

   הכוסית: תשמע, פלונטר לא מסרה לך ד"ש. סתם אמרתי את זה...

   הבמאי: (מסתכל במבט לא מבין) מה?

   הכוסית: סתם, יש לנו חברה משותפת, החיננית, וסתם רציתי להראות מאגניב שאני יודע עליך משהו ואתה לא יודע עליי כלום.

   הבמאי: כל מה ששמעת, לא נכון.

כל מה ששמעת לא נכון.

המשפט הזה מהדהד לי במוח כבר מאתמול.

הכוסית לא יודע עליו כלום, מעבר לזה שהוא אקס.

למה הוא חושב שאני מספרת לכולם כל מני דברים שהיו או לא היו בינינו?

ואם הוא לא חושב את זה, למה הוא גורם לי להיראות כמו שקרנית נואשת??

זה לא פייר... וזה עשה לי ממש רע.