אחיינים שלי נמצאים אצלנו.

כי ככה זה מאז שהם נולדו, אם לומר את האמת.. בקיץ הם אצלנו..

קטע כזה.

שלשום סבא וסבתא (AKA אבא ואמא שלי..) לקחו אותם לטיול לראש הנקרה.

היום הם גם נסעו לאנשהו.

לא סגורה לאן.

האחיין האמצעי לא רצה ללכת.

אז אבא אמר שזה בסדר.

ואז אמא סיימה להתלבש, ובדרך החוצה הכריחה אותו לבוא איתם.

כמה מוכר לי!

HELLO!

זה לא העיר, אנחנו בפאקינג כפר! זה לא כאילו שיכול לקרות לו משהו אם אני אלך!!

המקסימום שיקרה לו זה הרעלת טלויזיה!!

כל כך הזכיר לי את המלחמות שלי איתה...

ניסיתי להגיד לה שתעזוב אותו בשקט, שהוא לא רוצה ללכת.. לא באמת..

אבל לכו דברו עם אמא פולנייה שבמקום לפנק אותם נורא עסוקה בלחנך אותם כי הם לא מקבלים מספיק מזה בבית...

מה גם הם נולדו כשהיא עדיין תפקדה כאמא לילדה בת עשרה (כן, כן.. אני..) אז היא לא קלטה עדיין את ההבדל בין להיות סבתא ולהיות אמא..