ראית אותה עומדת שם

וחיכית לה

רצית אותה

ואמרת לי שאתה אוהב

אז חייכתי ואמרתי לךָ

"לֵךְ"

כי עיניך זהרו

ופניך אורו

וכל כולך נמלאתָ ציפייה

כאילו אין דבר טוב יותר

נשארתי שם, צופה מהצד

בעוד אתה מגשים את עצמך

מדי יום ביומו

ואני קמלה לי לאיטי

בתוך צנצנת אטומה

כי לא היה לי אויר

והצנצנת רק הצטמקה

והצטמקה

ככל שעברו הימים

וכתר הנסיכה שהגשת לה

העצים את כוחותיה

ואת יופיה

כי גם עיניה נצצו

וגם פניה אורו

ושמחתי בשבילך כל כך

שהיא אוהבת חזרה

הצנצנת נשברה ויצאתי לחופשי

עיניי פסקו מלהיות ירוקות

אך נשמתי עדיין ריקה

ולבי עדיין כָּמֵהַּ לתת את כל מה שבו

כי עייפתי מלבדי

ברחתי ממני

צעקתי עליי

רימיתי אותי

שיקרתי אותי

נשארתי לבד

מתבוססת בדמי

ובעצבוני

אז המשכתי להסתכל עליך

וחייכתי לעצמי

חיוך אחד קטן

שהפך לאושר אחד גדול.