לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Plonter, New and Improved - BETA Version
כינוי:  הפלונטר

בת: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2005    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נו.. אז היתה שיחה. לי היא לא שינתה הרבה...


 

אתמול, 8 בערב...

הוא בסלון, עולה מולי במסנג'ר "את רוצה לדבר?"

אני חושבת כמה רגעים, אם בא לי לנהל את השיחה הזו או לא ואז "עוד 10 דקות". (היה בנות גילמור בהולמרק... )

פתאום הוא יורד אופליין, ואני שומעת אותו הולך מהסלון לחדר שלו וסוגר את הדלת.

נגמרת התכנית, אני הולכת לחדר שלו, ודופקת בדלת.

"לא רצית לדבר?"

הוא שוב - לא מסתכל ואומר "זה נראה כאילו את לא רוצה"

למה? כי אמרתי לך "עוד 10 דקות?"??? תפסיק להגזים!! תפסיק לנפח הכל מפרופורציות!

שיחה של שעתיים.. והבנאדם לא הראה סימן של הבנת הנקודה שניסיתי להעביר לו.

עדיין המשיך לנסות להוציא ממני הסבר למה שקרה. הסבר שלי אין כל כוונה לתת לו. עדיין המשיך לנסות להבין למה.

לי לא אכפת למה הוא התעצבן.

היה לי רק חשוב שהוא יבין שמה שהוא עשה בעקבות מה שהיה, היה סתם. ממש סתם.

ומה היה התירוץ שלו?

"זאתי לא ענתה לי לטלפון".

אז מה? זו סיבה? כי לא יכולת לשמור את זה לעצמך? אז אתה הולך ומספר את זה לאדם היחידי שבו זה פגע?

אז הוא מנסה להגיד שגם בו זה פגע.

זה פגע בך כי נתת לזה לפגוע בך, כשלמעשה - זה לא קשור אליך!

ניסיתי להבהיר לו את הנקודה. להעביר לו את העובדה המרה שמערכת השיקולים שלי לא קשורה אליו בשום צורה שהיא.

הוא לא הבין.

אני יודעת למה מה שאני עשיתי היה לא בסדר.

יודעת שיש השלכות. מוכנה להתמודד איתן כי בסה"כ... בחרתי לעשות את מה שעשיתי.

הוא לא הבין שמה שהוא עשה היה לא בסדר.

גם חשב שגיZ איים עליו... כשגיZ רק הראה לו את העובדות, של מה יקרה אם הוא יעביר את זה לאנשים הלא נכונים. לא איים עליו. באמת שלא. פשוט אמר לו מה, לדוגמה, נסיך יעשה לו אם סקוטלנד יגיע לאן שזה לא אמור להגיע.

אז הוא חשב שגיZ מאיים עליו במכות.

הוא לא הבין.

לא הבין מה גיZ ניסה להגיד לו... לא הבין מה אני ניסיתי להגיד לו.

לא הבין.

התנצלות בפניו לא היתה, כי הוא לא זה שאני חייבת לו את ההתנצלות הזו.

גם הסברים לא היו, כי אני לא חייבת לו דין וחשבון.

אבל הוא עדיין לא הבין את הנקודה, שזה לא משנה למה קרה מה שקרה.

משנה העובדה שזה לא צריך להיות עניין שלו.

בסוף התייאשתי...

הפסקתי לנסות לגרום לו להבין.

מערכת היחסים בינינו לא תחזור להיות מה שהיתה, זה ברור לי.

עכשיו רק נותר להישאר פוליטיקלי קורקט, בתקווה שיהיה בסדר.

 

נכתב על ידי הפלונטר , 2/5/2005 12:41   בקטגוריות שותפים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכי כיף חוסר תקשורת, לא?


 

ישיבה בעבודה, על הנסיעה לפראג.

נכנסת לחדר, אומרת שלום.

אפילו קשר עין הוא לא יצר.

בקושי עושה טובה שהוא עונה לשאלות שלי עכשיו כששנינו בבית.. יושבים בסלון..

כל אחד עם המחשב שלו...

נראה לי שהוא מת ללכת לחדר שלו רק כי אני יושבת בסלון, אבל מתוך עקשנות נשאר.

טוב, נו...

מקווה שיעבור לו.

רק כדי שלא יהיה ככה עד דצמבר.

 

נכתב על ידי הפלונטר , 1/5/2005 16:22   בקטגוריות שותפים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סתם. פשוט סתם.


 

אתה חושב ששיקרתי לך.

זכותך.

לא שיקרתי לך.

אתה לא מאמין.

גם כן זכותך.

אבל מי שם אותך בתור השופט והמושבעים במשפט שלי?

מי נתן לך את הסמכות?

ומי נתן לך את הזכות להתערב בעניין שלא שלך?

משהו שהיה ביני ובינה..

זה לא שמפריע לי שהיא יודעת, ואתה יודע מה, אפילו לא מפריע לי שהיא כועסת, כי מגיע.

אבל למה לעזאזל הלכת והתערבת במצב שלא היה עניינך מלכתחילה?

עכשיו כשאני חושבת על זה, יש לך נטייה להתערב.

יש לך נטייה להיכנס לתוך מצבים שלא שייכים אליך.

לא בבית ספרנו.

אתה אמרת "תצטרכי לעבוד קשה כדי לזכות באמון שלי בחזרה".

למה שאני ארצה לעבוד קשה בשביל אמון של אדם שמתנהג כמו ילד בן 5?

ואגב... מי אתה שתרצה לי על אמון (על הדבר הזה), כשאתה הלכת ועשית בדיוק את אותו דבר??

אבל בדיוק את אותו דבר.

אז אל תזיין לי את השכל על אמון, ועל אהבה, ועל איך שהכל קשור אחד בשני.
זה לא.

ואתה.. אתה אדם קטן, שלא עבר את מחסום גיל 6. כנראה נעצרה ההתפתחות שלך איפשהו שם.

אז תשאר בקטנותך.

אני אמשיך בשלי.

לא שינית כלום.

זה היה סתם.

ממש סתם.

 

נכתב על ידי הפלונטר , 1/5/2005 09:52   בקטגוריות שותפים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חרטות? לא יודעת.. שינוי דעתי - אולי..


 

אני לא יודעת אם "מתחרטת" זו המילה הנכונה.

אבל אולי זו היתה טעות... באיזשהו מקום.

אולי הייתי צריכה לא להציע מלכתחילה... אולי כשאמרתי שאולי לא, הייתי צריכה להפוך את זה לבטוח לא... אולי כן הייתי צריכה להגיד את זה למרות שידעתי שזה יפגע... כי הרי אחת הסיבות היתה שלא רציתי לפגוע..

אולי צריך מקום אחר...

אבל עכשיו אי אפשר...

יותר מחצי שנה נותרה.

קשה לי עם זה שאני לא רוצה להגיע הביתה... ועם זה שאם כבר כן אז רק לחדר...

וקשה לי עם זה שלא בהכרח אני יכולה לעשות מה שאני רוצה...

קשה לי עם זה שאני נכנסת הביתה, ויודעת שהוא שם, וחושבת "אוף... אין לי כוח..."

הלוואי וזה לא היה ככה.

אבל זה כן.

אולי זה רק שלב, אבל כל פעם שעולה נושא כזה שלא אמור לעלות (כמו העובדה שהוא נכנס לי לחדר ומכבה לי את הטלויזיה.. כמו העובדה שהוא היה שיכור פעם אחת, ושוב נכנס לי לחדר כדי לתת נשיקת לילה טוב... לא מתאים... כמו אתמול שפתאום קיבלתי SMS נורא דואג... לא עברתי דירה מהבית של ההורים כדי שתהפוך אתה להיות אבא שלי. יש לי אחד מספיק טוב.) עולה בי המחשבה (שוב) שאולי זו היתה טעות.

זה עובר לי אחרי יומיים, ושוב נהיה משעשע, אבל עדיין...

קשה לי עם זה שהמחשבה הזו עולה בכלל.

 

נכתב על ידי הפלונטר , 8/4/2005 23:42   בקטגוריות שותפים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צעקות וטריקות...


 

איזה כיף לריב עם השותף!!

צעקות...

טריקות דלת...

בגלל שהוא הוא ואני אני.

גורם לי מאוד להתחרט שעברתי לגור (חוץ מקיש) עם מישו שאני עובדת איתו.

אם היה לי אוטו או אופנוע ברשותי.. הייתי נוסעת הביתה עכשיו

 

נכתב על ידי הפלונטר , 30/1/2005 22:50   בקטגוריות שותפים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



28,865
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להפלונטר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הפלונטר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)