אז נסענו.
חבורה של 20 אופנועים לערך, מתאספים בסיירים ב-2:30 בבוקר של ערב ראה"ש.
היתה התלבטות - האם לנסוע או להישאר בבית לישון אחרי שתפרתי לילה בעבודה יום לפני והגעתי הביתה בשעה 6 בבוקר. לא ישנתי כל כך טוב.
החלטתי בסוף כן לנסוע.
אחרי הארוחת חג, חזרתי הביתה והלכתי לישון לשעתיים. התעוררתי ונסעתי לפגוש את קיש במורשה.
יצאנו.
נסענו ונסענו ונסענו.
היה "מייאש"... ולו רק בגלל שהנסיעה היתה במהירות של 100 קמ"ש כל הדרך. אפילו אני, עם הGS שלי, כבר רציתי לפתוח מצערת ולזוז!!!
אבל לא. נוסעים בקבוצה אז זה ככה.
מגיעים לסדומרד.
מסיימים את הירידות, שעברו בסדר גמור, ואפילו בהנאה מרובה, ואז מתחילים את הנסיעה למצדה.
10 דקות שיכלו להסתיים כל כך רע!
קיש נסעה מאחוריי בשלב די אחרון של הדרך, ולא זיהתה שהיא נוסעת מאחוריי מרוב שהייתי בout.
גיליתי שתלוי במידת העייפות - אפשר (!!!) להירדם על אופנוע!!!
כשהגענו למצדה פרשתי הצידה לכמה דקות לנסות להתמודד עם הטיפשות של עצמי של לא לעצור בצד כי "עוד מעט מגיעים"...
קיש הצליחה להוציא אותי מהמצברוח, ע"י זה שהיא הבטיחה להרביץ לי (יש!!!), ואז שתינו קפה, עישנו סיגריות והרצנו צחוקים על רקע הזריחה.
היה נחמד.
הדרך חזרה היתה כבר יותר קלה כי היה אור יום.
אז הזריחה של השנה החדשה היתה יפה עד למאוד.
שנה טובה לכולם!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
