אתה לוחש אפוף עשן

הצפיה בדוגוויל היא הצצה אל העתיד. הסרט הזה חייב להוות נקודת שבר בהיסטוריה של הקולנוע, לארס פון טרייר מגדיר מחדש את הקריטריונים של איך סרט יכול להיראות.

כשט. ס. אליוט הוציא לאור ב- 1922 את "ארץ הישימון" שלו, עולם השירה הוכה בתדהמה, אבל עולם השירה תמיד היה צר ואליטיסטי, הקולנוע לעומת זאת, הוא המדיום של ההמונים, ודוגוויל הוא הישימון העשיר ביותר שלו.

הקולנוע של פון טרייר היה תמיד דווקאי, הוא תמיד הונע על-ידי איזושהי אידיאולוגיה, תוכנית-על כלשהי שהכתיבה את התוכן והאסתטיקה של סרטיו (הוא מצלם בוידאו, ללא שוטינג, תסריטים אשר בהגדרתם הם נון-ז'אנר). כל הניסיונות שלו במשך השנים הגיעו לבשלות בדוגוויל. למרות כל הפרובוקציות והמימד האינטלקטואלי שלו, דוגוויל הוא סרט רגשי וקומוניקטיבי להפליא, ממש כמו סרטים הוליוודיים רגילים. וזו גם הגדולה שלו. אבל שלא כמו בסרטים הוליוודיים, בסרט הזה לא ניתן להתעלם גם ממה שעומד מאחוריו; בסרטים של סקורסזה אפשר לומר שלבמאי הייתה אמירה כזאת או אחרת, אבל אם לא הבנת אותה זה לא משנה, אתה עדיין יכול להנות מכל הפיצוצים והמכות; אצל פון טרייר אין לך ברירה אלא לקבל את שניהם, הביקורת על המוסר לא תפגע בהנאה והמלודרמה אינה משטיחה את הפילוסופיה. למרות שאין בסרט הזה כלום, הוא הכי קולנוע שיכול להיות, זה סרט שאחרי שצופים בו נדהמים לגלות שסרט באמת יכול להיראות ככה ועדיין להיות סרט.

היה סרט נוסף השנה שניסה לעשות את אותו הדבר אבל מהכיוון ההפוך: "קיל ביל" של קוונטין טרנטינו שאף גם הוא לעשות רדוקציה של המדיום; שניהם סרטים מינימליסטים בדרכם, שופעים ציטוטים והשפעות, אלא שטרנטינו בחר לוותר לחלוטין על התוכן ולהישאר עם קליפה חלולה של צורניות שחוקה, ופון טרייר לעומתו, צמצם כמעט לאפס את הצורה והותיר לנו תוכן למכביר. הוא מלמד אותנו מדוע קלוז-אפ הוא לא משהו שצריך לקחת כמובן מאליו. טרנטינו יכול למכור לנו יותר חלקי גופות מיהודה היס וזה לא יפתיע אותנו, פון טרייר לא ייתן לנו כלום ואנו רק נבקש ממנו עוד.

בראיון שהודפס בתיק העיתונות של הסרט נשאל פון טרייר, "אמרת שעל סרט להיות כמו אבן בנעל – פרובוקציה, היכן הפרובוקציה ב"דוגוויל"?"

"הפרובוקציה הגדולה ביותר," אומר לארס.  "היא שהסרט עובד. היש פרובוקציה גדולה מזו?"

(הפוסט הנ"ל איננו ביקורת, הוא אינו מתייחס אל הסרט עצמו, יש לראות בקטע פסקת סיום לביקורת נבונה וכתובה היטב, תודה.)