איך זה יכול להיות שבזמן שלוקח לי לעשות סרט קצר האחים כהן מצליחים להפיק פיצ'ר גאוני שנראה כאילו עבדו עליו עשור?
(ואפילו לא עוזר לי שגם שם המשפחה שלי הוא כהן)
הסינים עשו רימייק ל"רציחות פשוטות", הסרט הראשון של הכהנים, קוראים לו "סיפור איטריות פשוט". מצד שני, הכהנים עצמם עושים רימייק לסרט ישן של ג'ון ויין True Grit. למרות ההתנגדות הברורה של כל אדם סביר לעניין הרימייקים, שני הסרטים האלה מעוררים בי סקרנות רבה.
אחרי צפייה חוזרת בסרטי הכהנים פתאום נחתה עלי ההבנה שבעצם כל הסרטים שלהם עוסקים באותו נושא: מקריות. בכל סרט הם מנסים מחדש להוכיח כי בחיים אין שום מימד מוסרי, שום השגחה, ובעיקר הם מתאמצים להגחיך את התפישה הדתית (שעליה מבוסס כמעט כל הקולנוע) שבעולם יש שכר ועונש.
הדמויות שלהם נקלעות לצרה באופן אקראי, וגם נחלצות ממנה באקראיות. אצל הכהנים אנשים עושים מעשה טוב, מחכים לגמול, ואז מתפלאים שכלום לא קרה. השכן שלך עלול להיות אדם שרוצח אנשים ללא שום סיבה, אידיוט מקרי העובד בדואר עלול להפוך בין רגע למנכ"ל, יום אחד תתעורר בבוקר ותגלה שלהקת אייטיז גרמנית באה לגנוב לך את השטיח. דברים פשוט קורים בחיים, לתאונות אין מימד מוסרי, הן סתם קורות. עבור הכהנים זוהי טיפשות גמורה לנסות לייחס משמעות לאירועים, רק מי שמוכן לשחרר ולקבל את המקריות ניצל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
