החלון הפתוח

עצרו את כל השעונים, נתקו את הטלפון

אל תניחו לכלב על נתח דשן לרטון,

הסו את הפסנתר ולקול תופים עמומים

הוציאו את הארון, קראו למקוננים.

תנו למטוסים לייבב במעגלים מעל ולשרבט

על פני השמיים את המסר 'הוא מת',

קישרו סרטים שחורים לצואריהן הלבנים של היונים ברחובות,

חבשו לכל שוטר תנועה כפפות כותנה שחורות.

הוא היה הדרום שלי, המזרח, המערב והצפון

ימי העבודה שלי והמנוחה של יום ראשון,

הצהריים שלי, החצות, הדיבור, השירה,

חשבתי שהאהבה לנצח תימשך: טעות מרה.

את הכוכבים אפשר לכבות: הם לא נחוצים;

אירזו את הירח ופרקו את השמש לחלקים;

רוקנו את האוקיינוס, את היער אפשר לטאטא.

כי מכלום שום דבר טוב כבר לא יצא.