Here comes the sun

כבר אי אפשר לקרוא לזה "תקופה" כמו פעם. ולאט לאט אני פחות מרגישה צורך לדחוף הכל למשבצות והגדרות...פתאום דברים יותר זורמים, מצב הרוח משתנה ואיתו גם המציאות, פתאום נהיה לי מוזר לשבת ולכתוב פה כמעט לעצמי.

הלוואי והיה אפשר לצלם תמונה ולכלוא איתה מלבד כל הדברים היפים גם את האווירה, התחשות, הרגשות והמחשבות. ואולי בעצם מזל שאין אפשרות כזו.

"האלים מקנאים בנו, כי אנחנו בני תמותה. כי כל רגע עלול להיות האחרון שלנו. הכל יפה יותר כי נגזר עלינו למות."