זה קרה בלי התראה מוקדמת. מי חשב שללכת לסיטי הול לאחר ארוחה משמינה במיוחד של פסח תוליד את הרגש הזה. הרגשות האלו.
זה גם קרה נורא מהר, בלי רגע של מחשבה, זה היופי שבזה, בלי תכנונים בכלל, בשיא הספונטניות. נוגד את כל הכללים המקובלים.
אני הייתי, הוא היה ועכשיו זה ביחד.
זה התחיל מריקוד מטורף של "מקרנה" ונמשך עד אור הבוקר. מאז, זה היה בלתי ניתן לפירוד. אלו היו געגועים מטורפים. אני פה, הוא... שם, דקה אחת המוח לא מספיק לחשוב עליו, עובד שעות נוספות, וממתין בשקיקה שהוא יחזור, אתה תחזור.
סיפור האהבה הזה התחיל ברגע של פריקת עצבים מטורפת<לפחות מבחינתי> ונמשך בנשיקה סוערת לתוך הלילה.
"אני אוהבת אותך!"- זה היה קשה, אבל זה יצא, כן, יצא.. ועכשיו אי אפשר לקחת את זה בחזרה.
בכנרת ידעתי, ידעתי שאותו,אותך אני רוצה. וזהו. ולא עניין יותר מזה כלום.
אז. Fuck it all nick - א-נ-י א-ו-ה-ב-ת א-ו-ת-ך!