שקסי זאת לא מילה גסה

"האוקיינוס הביא לי שלוה,

הרוחות העניקו לי כח

השמש יצקה חום בנפשי,

הפרחים הראו לי חיים

אבל אתה לימדת אותי לחוש

                                   אהבה"

"לבך שלך הוא לבי שלי

האמת שלך היא האמת שלי

רגשותיך הם גם רגשותי

אך כחה האמיתי של אהבתנו

בא על כי אנו שותפים

ואיננו שולטים זה בחיי זה"

(סוזן פוליס שוץ)

כל מערכת יחסים שהייתה הכינה אותי לזמן הזה. לרגע הזה. הייתי בטוחה שאני יודעת מהי אהבה. אכן רגש מתוסבך, לא מוגדר..

אחרי הכל הוא לא היה הראשון וגם לא השני, וגם אהבת חיים חשבתי שאני יודעת מהי, ואקס מיתולוגי. אבל לא, נוכחתי לדעת שהכל שיט אחד גדול.

מצאתי את עצמי בתוך מערכת יחסים שהתרחשה כ"כ מהר. כ"כ מהר שזה כבר העלה תהיות וחשדות על האמינות שבה. עם הזמן שחלף התברר רק יותר ויותר שכל הסיפור הסוחף הזה לא יכל להתנהל אחרת. היינו שם בזמן האקראי שהגורל הקציב לנו. משם כאילו הוכתב לנו הכל מראש. במהרה חשפתי את נבחי נפשי בפני אדם זר ולא הרגשתי שאני עושה דבר פסול או איזשהיא טעות קריטית. פשוט ישבתי שם.. דיברתי ודיברתי.. ולא יכולתי לקום מהכסא. באותו רגע עלתה השאלה איך יכול להיות שאני מרגישה מספיק חופשייה לחשוף את מי שאני באמת בפני זר מוחלט?! עם הזמן שעבר השאלה קיבלה מענה.. זה פשוט היה זה. ממבט ראשון.פתאום אני מסוגלת להיות אני ב100% עם אדם אחר. בלי רצון או יכולת להסתיר דבר. מחוברים. יישות אחת מאוחדת. מה שהוא מרגיש . גם אני. מה שהוא יודע וחושב. גם אני. האדם היחיד שהייתי רוצה לבלות איתו את חיי. להמשיך וללמוד ממנו. להמשיך את הדינמיקה של נתינה וקבלה. של התפתחות והתפכחות. הוא חלק ממני חלק ממי שאני, חלק מהחוויות, חלק מהאכזבות. הגורלות שלנו התחברו ביחד כנגד כל הסיכויים.

לקום כל בוקר עם חיוך, עם אור בעיניים, להתהלך כמו שיכורה (מאהבה) כאשר הראש חושב רק על דבר אחד, עלייך.

אני אוהבת אותו. הרבה יותר מכל העולה בדמיון. אני מעריצה אותו כי הוא חזק, חיובי, אני לומדת ממנו כי הוא בוגר, חכם, עשיר בידע ותובנות, אני בוטחת בו כי מילה שלו זו מילה.

אז כן, נפלתי חזק. הוא אהבת חיי. הוא-זה אני. ואנחנו זה ביחד.

'Cause you were made for me
Somehow I'll make you see
How happy you make me