שקסי זאת לא מילה גסה

26.6 היה ה-תאריך שחיכינו לו למעלה מחצי שנה.

קרענו תצמנו במבחנים לקראת תקופת הבגרויות וכשהיא הגיעה, האור באמצע כל הלחץ היה התאריך הזה.

זה לא היה תאריך של הסוף למען האמת, ולא גם התחלה של מסלול חדש, אבל זה היה הדבר הכי טוב שקרה לנו .

התאספנו 6 חבר'ה ביום חם במיוחד. אבל כ"כ חם שחצי דקה בחוץ גרמה לנו ליצור ביחד אגמון חדש. טל, אור, משה גיל ואחותו ואני.

אור ואני היינו באותו יום, מספר שעות לפני ההתאספות, בעיצומו של מבחן כ"כ "מרתק" בספרות שהמחשבה על הנסיעה הפריעה לכל נסיון לריכוז בו. אבל זה לא הזיז. יצאנו מהמבחן לקחנו תדברים ועלינו על הרכבת בדרך לרעננה. הנסיעה הייתה חמה. כמו כל היום הזה. אבל איכשהו מצאנו את עצמנו עדיין מזמרים "יום סבבה! איזה יום סבבה!" וכולם הסתכלנו עלינו במבט מוזר ולא הבינו מה אנחנו רוצים מדלת השירותים ברכבת.

הגענו לתחנה בהרצליה. משמה הסתובבנו במעגלים ולא היינו חכמים מספיק לראות שהתחנה הייתה מול הפרצוף שלנו. הגינס נדבק לתחת. טל הזיע כמו חמור. גיל לא הפסיק לחפור. ניסינו לחשוב על העוד שעה וחצי שאנחנו נגיע וזה יתחיל.

הגענו לרעננה. לאמפי. נכנסנו והרגשנו את ההתרגשות באוויר. תפסנו את השורה הראשונה ליד הבמה וישבנו כדי לאגור כוחות לצלילי "עכשיו גיליתי שאני אשם" של סינרגיה. נכון שזימזמנו תשירים אבל ידענו שלהקת החימום ללא ספק הייתה צריכה להיות היהודים. אבל ניחה. חיכינו לדבר האמיתי.

ואז הם עלו. בצרחות אין סופיות שהביאו לצרידות. להקת אוונסנס עלתה על הבמה באמפי פארק ברעננה ופתחה בשיר Weight Of The World. הצרחות היו אינסופיות. וההתרגשות הייתה בשיאה. לא הצלחנו להאמין שמול עינינו עומדת הסולנית הכי טובה שקיימת! עם הלהקה הכי מדהימה והגיטריסט הכי שאווה. צרחנו, הזענו, הרגשנו את הרוח מקררת את זעתנו מדי פעם והיינו מאושרים. איימי לי נתנה את הופעתה הכי טובה אי פעם למדינה האחרונה שהייתה בסבב ההופעות שלה. כל שיר היא נתנה מעצמה ואנחנו צרחנו עמה. התרגשנו בברינג מי טו לייפ ומיי ימורטל. ובכינו איתה. צרחנו להדרן we want more.. ומכאן גם אני לקחתי את זה אישית. רק בלי הE.

היה מדהים. באמת. אחת החוויות שתישאר עימי לתמיד. בסוף ההופעה כשטים הגיטריסט זרק את המגבת שלנו קלטנו אני ואור שלא רק שהוא בהה בנו כל ההופעה הוא גם זורק את המגבת לעברנו. טל תפס אותה. באותו רגע זה היה איכ תעיף את זה. והוא נתן אותה למישהי צווחנית. בדיעווד. התחרטנו. אבל זאת הייתה חוויה בלתי נשכחת.

והיום, שנה לפני נשארו רק הזכרונות מאותו יום והתקווה שהם יחזרו להופיע פה בארץ שלנו.

כל פעם שאני שומעת אותם אני נדבקת לשיר אחר שלהם. זה היה מי ימורטל וליטיום ועוד הרבה אחרים וטובים. לאחרונה גם אניוואר ופורגיב מי.

והיום. אחד השירים הכי מדהימים שמעולם למעשה לא היה אמור להיות מופץ ונכתב בדלתיים סגורות ע"י איימי.

השיר. YOU שכ"כ מזכיר לי את אהבת חיי. ללא קשר לצבע העיניים בשיר. אז הנה הוא פה. בגרסת המילים ובגרסה מיוחדת שאני עשיתי.

YOU/Evanescence

Words have been drained from this pencil 

sweet words that
I want to give you
and I can't sleep
I need to tell you
goodnight

When we're together, I feel perfect
When I'm pulled away from you, I fall apart
All you say is sacred to me
Your eyes are so blue
I can't look away 
As we lay in the stillness
You whisper to me

Amy, marry me
Promise you'll stay with me
Oh you don't have to ask me
You know you're all that I live for
You know I'd die just to hold you
stay with you
Somehow I'll show you
That you are my night sky
I've always been right behind you 
Now I'll always be right beside you 

So many nights I cried myself to sleep
Now that you love me, I love myself

  I never thought I would say this
I never thought there'd be
You