הבחור באילת וכ' בהופעה ככה שהשאירו אותי מנהלת לבד היום. אתם לא מבינים כמה זה גורם לי להרגיש גדולה. [אני כזאת ילדה קטנה שזה לא יאומן, וככה נותנים לי מפתחות, ומקום שלם עם מלא מכשירים וכסף וכספת בתוכו, ועוד מלא עובדים, לטיפולי. העולם מקום די מטורף.]

בכל מקרה, עצם העובדה שהבחור נתן לי כמה ימים של שקט עושה את החיים קצת יותר נחמדים. אין צורך באיפור מיותר לעבודה, או בתספורות מושקעות [זה לא שאני משקיעה כל כך בשבילו, פשוט, כשהוא שם, זה קצת אחרת] בכל מקרה, הגעתי בסביבות 3, הבוס שמח לראותי, אמר כמה שטויות, השאיר לי את הצרור מפתחות הקדוש, לקח את רגליו ונעלם לו אי שם.

הכל מתנהל איך שאני רוצה, אני אומרת למי ומה לעשות, אני מתפעלת את כולם ודואגת שהכל ייעשה בשעות נורמליות כדי שלא תהיה לנו סגירה עמוסה ולחוצה. העובדים כייפים, ומצחיק לכולנו, ואין לי בעיה שהם יעמדו במטבח וידברו ויצחקו כשיש זמן, אני איתם לגמרי. לעצלן/החכם מביניהם [סאמוק, זה חתיכת שילוב קטלני, אבל הוא כזה] סידרתי רשימת מטלות משעשעת עם המון הערות קטנות שלי בצדדים, עם לו"ז מדויק של דקות לכל דבר, ככה שאם הוא עומד בו, הוא זוכה להפסקת סיגריה של 4 דקות [מי מנהלת מקסימה מי?] מוטיבציה זה בריא. לעובד הטיפש יותר חילקתי הוראה הוראה, בזמנים שלי, עוברת אחריו לראות שהכל בסדר, ומקדימה מעט את הדברים שאמורים להיות בסוף [ששש אל תגלו לאף אחד] כדי שלא נצא מהמקום ב12. לעובדת שלי [הדוגמנית, אם מישהו עוקב] לא היה צריך להגיד כלום כי למרות הכל, היא מלכה בפני עצמה והיא יודעת בדיוק מה היא צריכה לעשות, בלי לחפף. [צריך לפחות מישהו אחד כזה במשמרת.]

עם השליחים זה יותר פשוט, הם מתפעלים את עצמם, עוזרים איפה שמבקשים מהם, יודעים מה יוצא דאבל ומה לא, ממש שקט תעשייתי היה לי היום. מה גם של' עבד, שלא חושבת שכתבתי עליו אי פעם אבל הוא פשוט יצור מקסים, וגם מ', שהוא בכלל כמו אח בשבילי.

שליח אחד קצת פחות אהוב גם עבד והרס לי טיפה את האווירה, אבל, הוא שוחרר [על ידי] בסביבות 8 וחצי והכל חזר להיות מושלם במשמרת הקטנה שלי.

הבהלה היחידה של היום הייתה כשהבוס החליט לקפוץ לבקר בשמונה וחצי [זה לא כזה דבר רע, פשוט, יש דברים שאני דואגת לעשות הרבה יותר מוקדם ממה שצריך, כדי לדלג על הלחץ, ובוא נגיד שמה שהוא לא יודע לא פוגע בו] אז הוא בא, והוא משום מה לא אמר כלום רק חילק עוד כמה הוראות קטנות כאלו לעובדים שלי, ראה שהכל דופק כמו שעון והלך לו. [כמה כיף.]

מכיוון שהבחור באילת, והוא זה שעושה את כל הסידורי עבודה הקיימים במקום, מישהו היה צריך לעשות זאת במקומו. עכשיו, את הסידור של העובדים הבוס עשה בבוקר, ונותר הסידור של השליחים [שהוא חתיכת כאב ראש בפני עצמו] הבוס שלי [כפרעליו כבר אמרתי?] התקשר ואמר לי לדאוג לעניין. [אני לא חושבת שאני יכולה להעביר במילים איזה אדיר זה שהוא סומך עליי לעשות כזה דבר. הבחור הורשה לעשות סידורי עבודה רק אחרי שהוא קיבל את תואר הסגן מנהל.] בכל מקרה, כאב לי הראש, זה באמת די נוראי לעשות את זה, ועוד לנסות לרצות את כולם, מטורף משהו, אבל ישבתי חצי שעה במשרד, סידרתי לי כוס שתייה איכותית [מי מגעילה ושותה סודה עם ענבים?] זו הייתה שעה די שקטה ולעובדים היו המשימות שלהם, אז השקט נורא תרם לי, והצלחתי. הוצאתי מעצמי סידור חביב, [כן, טוב, אני לא כזאת גאון, לקחתי את הסידור של השבוע הנוכחי שהבחור עשה וניסיתי לדמות את החדש כמה שיותר אליו..] אבל זה יצא טוב. וכל מי שראה לא התלונן והיה נראה מרוצה במיוחד. אפילו ש' [שהוא ידוע בתור בעייתי..]

כמובן שהייתי חייבת להוסיף כמה הערות שנורא מתאימות לי לסידור. אז בסופו קיימות זוג כוכביות, הראשונה מנוסחת ככה: תודו שהרבה יותר כיף כשאני עושה את הסידור [אני שולטת!] :)

והשניה: ש', לטענות מענות וקיטורים נא לפנות לבחור [הוא אוהב לשמוע את זה] :)

וחתמתי ב'שיהיה לכולכם שבוע מקסים'.

היחידי שאני מניחה שיכולה להיות לו בעיה עם הסידור הוא א' שהיום הלך מהמשמרת מוקדם. אבל, ח-ב-ל. אני לא אוהבת אותו, והוא קיבל כמעט כל מה שהוא ביקש. וזהו. [אה-אה, לא סתם! אני גם קשוחה!]

הכל הלך חלק, אפילו החלטתי לקחת יוזמה ועשיתי הפקדה לבד!! החוסר בכסף התברר לי אחר כך כמונית שנלקחה אתמול, נרגעתי, סגרתי את כל המכשירים, בדקתי שכל העובדים סיימו, הפעלתי אזעקה, נעלתי דלתות [את כולן, ארבע זה ממש הרבה!] וב11 וחמישה כבר הייתי בבית.

הבוס קיבל הודעה בסגנון: "סגרנו עם ככה וככה, הכל היה בסדר, אני כבר בבית, היה חסר לי ככה וככה בהפקדה [כן, עשיתי הפקדה, לבד! אני כזאת מלכה!] אבל אני מניחה שזה המונית של אתמול, השליחים מרוצים מהסידור, והמקום מבריק. אתה יכול פשוט לתת לי את המפתחות ולפרוש לחודש לקאריביים :) לילה טוב." התגובה שהתקבלה הייתה "כל הכבוד לנובמבר המלכה, לילה טוב מותק."

כיף לי ככה.

לילה טוב.