הלילה והמסעדה אתמול עשו רק טוב.

היה יותר קל לקום, אומנם עדיין הכל היה בראש, אבל באמת ששיחה אחת סידרה לי את הכל.

איתה זה כבר לא ילך, ובאמת שלא נורא... איך נאמר - "הכל זה לטובה", למדתי שיעור לחיים, ושוב אפשר לצאת לרווקות ולעשות מה שרוצים, ותבוא אחת אחרת.

ולגבי המסיבה, באמת שכבר לא אכפת לי... מי שירצה יבוא ומי שלא שפשוט לא יבוא, לא אכפת לי באמת שלא.

עם מי שאני ארצה לשמור על קשר אני יעשה את זה עם או בלי מסיבה טיפשית.

והעניין האחרון שאני צריך לפתור זה את עניין הצבא שכבר שנתיים יושב לי על העורף כמו אבן ענקית.

ברגע שזה יפתר הכל יהיה ממש סבבה.

עכשיו אתה לא רואה
מבעד לדמעות
אולי קשה לראות
זה לא שאתה טועה
אתה לא יודע איך
לתת לה שתלך ממך

הם מספרים לך
נותנים לך אלף דוגמאות
אתה שונא שאומרים לך
הכל היה צריך לקרות

הכל זה לטובה
גם אם זה נראה עכשיו אחרת,
תהיה לך אהבה
הרבה יותר גדולה
הכל זה לטובה
חכה לפני שאתה סוגר
תהיה לך אהבה
הרבה יותר גדולה

הכל זה לטובה
חכה שניה עם סוף הסרט
תהיה לך אהבה
הרבה הרבה יותר גדולה