בלוגבסטר

יום יום אני מתמודד עם השאלה - החיים שולטים בי או אני בהם? אבל מן הסתם לא רק אני - כל אחד ששואל שאלות על החיים מגיע גם לזה. הרבה מצבים מערערים את הביטחון - כמו שעתיים של שינה שעברו עליי הלילה והניסיון להכריח את עצמי לקום בפאקינג 7:30 בבוקר כדי ללכת לעבוד. ובשביל מה? בשביל לשלם שכירות וחשבונות על המקום שבו אני גר, בשביל להתקיים.

ברור לי שיש דרכים נוספות לחיות את החיים בצורה מלאה יותר ובשלמות, אבל משום מה, נראה שרק מעטים מאיתנו באמת עושים את זה. אז למה קשה לנו לתפוס שליטה? הרבה יאמרו - "אתה לא לבד בעולם הזה" או שתפיסת השליטה של האנשים היא לשלוט על מישהו אחר, מה שממש לא נכון - אי אפשר לשלוט על אף אחד חוץ מעצמנו, אבל בכל זאת אנחנו מנסים לשלוט על כולם. זה דווקא נותן לי כוח - אובדן שליטה בא לידי ביטוי במחשבה - כל רגע אני יכול למות מאיזושהי סיבה. אז לפחות אני חושב - "אם כך, אני יכול לעשות לעצמי טוב כל עוד אני חי". מוות ותחושת איבוד שליטה הם מקפצה לחיים ושליטה בהם.

יש משהו מרגיע במחשבות על התאשפזות במוסד לחולי נפש, לא לחינם נקרא אחד מהם שלוותה... הרפייה טוטאלית מהחיים, התמסרות לאנשים בחלוקים לבנים וכדורים - בסה"כ דרך נוספת לחיות את החיים, לאו דווקא בריחה. לרוב הבריחה היא בעבודה נורמלית, לימודים, אישה, ילדים... שמקנה תחושת שליטה. אבל נראה שההיפך הוא הנכון...