בלוגבסטר

כמו כל יום, גם היום הזה נגמר... קרו כמה דברים וגם כמה לא קרו... אולי אני אעשה רשימה שלהם:

- הכנתי לעצמי המון פסטה טעימה עם הרבה שום כמו שאני אוהב.

- טיפלתי קצת בחצר המדהימה של הבניין.

- גיליתי שיש שם גם מרווה ועשיתי תה צמחים.

- דיברתי עם השכנים על החיים.

- ניגנתי הרבה, כתבתי שיר והקלטתי אותו.

- שיחקתי במשחק מחשב מטופש וממכר. (zuma)

קרו עוד כמה דברים קטנים אבל כנראה לא מספיק חשובים שאכתוב אותם. אבל לאיפה נעלם הזמן הזה שביניהם? החיים שלנו הם לא סרט אבל בכל זאת, כמו בסרט שמורכב מקטעים, בסוף היום מסתכלים אחורה וזוכרים כל מיני דברים שקרו, וכל מה שביניהם הוא כמו חלל ריק. כמו כוכבים בחלל, גם ביום-יום יש ניצוצות של אור והרבה חושך ביניהם. לא חושך רע אלא מעין ריק שהוא לא טוב ולא רע.

כמו שנאמר בתגובה לפוסט הקודם - רב הבלוגים כותבים על אהבה נכזבת. נראה לי מובן מאליו, כל אדם חווה את אותן אהבות נכזבות... גם אני כותב על זה כי זה חלק מהחיים, אבל לא חושב שאתמקד בזה, למרות שהכי קל לכתוב על זה - תמיד יש מה לומר ותמיד זה נוגע ברגש שאפשר להתחבר אליו... אבל זה עדיין עולם דיגיטלי, וכולנו כותבים סה"כ בספרות 0 או 1... איך אפשר להעביר רגש בספרות?... טוב זה לא ממש קשור...

הלילה אני אלך לישון ולא אסתכל על בניינים שוממים ואדמיין איך אנשים אחרים ישנים...

ד"א - CTRL+A - CTRL+C זו דרך מצוינת לשמור פוסט אם הוא נמחק...