בכל השיחות שאני מנהל אני רק שומע את עצמי מדבר יותר ויותר במקום להאזין. אני רוצה לשמוע ולא יודע לשמוע ורק מדבר ומדבר. השיחות הללו הן בכלל לא דו-שיח, או אפילו לא החלפת-רעיונות-אסוציאטייבים. אתה מדבר, ואני בתגובה אומר משהו אחר לחלוטין. אתה מדבר על דבר נוסף ואני מדבר על ארוחת הערב שלי. זהו לא דו שיח אלא בצעם שכל אחד מדבר עם עצמו: אני לא באמת יודע להאזין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
