בחיוך ובמציאה מתמדת :)
מצאו פנאי להיות ידידותיים- זוהי הדרך אל האושר. מצאו פנאי לחלום- בכך אתם רותמים את עגלתכם לכוכב. מצאו פנאי לאהוב ולהיות נאהבים- זוהי הזכות השמורה לאלים. מצאו פנאי לצחוק- זוהי המוסיקה של הנשמה...
|
| 2/2009
איך זה להיות עץ?
פעם שאלתי עץ:
"עץ, איך זה להיות עץ?"
"אתה בודאי מתלוצץ,"
אמר העץ
"לא ולא," אמרתי.
"ברצינות גמורה
זה טוב או רע?"
"רע?!" תמה העץ. "מדוע?"
"ולא איכפת לך שאתה תקוע כל השבוע?"
"אינני תקוע
אני הרי נטוע."
"ולא מתחשק לך לפעמים
ללכת לבקר חברים,
או לראות מה נשמע במקומות אחרים?"
"אין לי צורך לנוד ולנוע.
צפורים מזמרות לי באופן קבוע,
פרפרים לי נושקים,
מלטפת הרוח,
ולנגד עיני כל האופק פתוח."
"ובלילה, כשכולם ישנים אז מה?"
"בלילה אני מאזין לדממה
ושומע
איך נושמת האדמה,
איך פירות מבשילים,
איך יורדים הטללים.
ובתוך ענפי ישנים גוזלים
ואני שומר על שנתם."
"אני אוהב אותך עץ," אמרתי
והלכתי אל גני
ונטעתי לי עץ
מול חלוני.
(איך זה להיות עץ?/דתיה בן דור)
כשאתה ילד קטן, אתה תמה על העץ, ואחר כך שמח כל כך בשמחתו, עד כי לא מבין שזה לא כל כך מובן.
איך אומרים אצלנו? לא טריוויאלי.
וזה לא כל כך ברור מאליו לעץ שהוא עומד במקום אחד, בלי אפשרות לנוע, בלי בחירה של מזג אוויר, בלי בחירה של האורחים שלו.
אבל הוא מקבל את זה, ואפילו בשמחה.
בקריאה שניה, כשאנו עונים בשם העץ- אנו מתייחסים לילד אפילו בזלזול מה- איך הוא לא מבין שלמעשה המצב בו נמצא העץ אידילי?
העץ, הוא זה שמלמד את הילד, מתוך הבנה העמוה, והילד נוטע עץ, על מנת שהבנה הזו תעמוד לנגד עיניו ותמשיך להשפיע עליו מטובה.
כל טוב:)
רק אור!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
