לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

בחיוך ובמציאה מתמדת :)


מצאו פנאי להיות ידידותיים- זוהי הדרך אל האושר. מצאו פנאי לחלום- בכך אתם רותמים את עגלתכם לכוכב. מצאו פנאי לאהוב ולהיות נאהבים- זוהי הזכות השמורה לאלים. מצאו פנאי לצחוק- זוהי המוסיקה של הנשמה...

כינוי:  רק אור!

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2009

חץ בקשת


הרצח הזה זעזע אותי. דיברתי עם שני אנשים בפייסבוק, הלכתי לרגע, נעצרתי מול החדשות ופשוט לא יכולתי לזוז משם עד שנגמרו וגם הרבה אחרי.

יש משהו כל כך עצוב בחוסר האונים הזה, במצב שבו פוגעים לך במקום הכי קרוב אלייך, במקום שהוא כמו בית בשבילך, במקום שאתה מרשה לעצמך להיות אתה.

וזה כל כך כאב לי החוסר אונים הזה של "להודיע למשפחה? אולי??"

לראות שנאה של אדם באדם אחר.
עד כדי פגיעה פיזית, עד לדם.
נורא.

משהו בכל זאת חרה לי באותו ערב שידורים- ההפגנה שהתחילה בסוף השידורים, הקוראת למנהיגי ש"ס שידיהם שפכו את הדם הזה.
אני לא שוללת שמי שפגע היה חרדי כפי שאני לא שוללת שהיה חילוני,סטרייט , אתאיסט או הומו. אני לא חושבת שיש מקום להאשים ציבור ספציפי רק בשל דעות מסויימות שהושמעו.

התפלאתי לראות שהציבור ההומו-לסבי, הדוגל בסובלנות ומכבד צורות חיים שונות, בא כנגד ציבור שאולי הוא מבחינתם האשם הראשוני במצב שכזה- אבל כשאין כל הוכחה יש כאן טעם לפגם.

יהיה זכר הנרצחים ברוך.
נכתב על ידי רק אור! , 3/8/2009 23:45   בקטגוריות עובר בראש..., סתם ככה בכללי..., אקטואליה, א"י  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




11,863
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , האופטימיים , מדע וטכנולוגיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרק אור! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רק אור! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)