בחיוך ובמציאה מתמדת :)

קראתי עכשיו בלוגים, אתם יודעים- אחד מוביל לשני.
ואז באחד הפוסטים של בחורה שאני לא מכירה הופיעה איזו מילה.
זו לא מילה שכיחה, ואולי דווקא בגלל זה היא הביעה אותי לרצף של מחשבות שכלל את ההתרחשות הבאה:
אני: רגע, זה מזכיר לי משהו.

אני2: לא, זה לא. מה זה כבר יכול להזכיר לך?

אני: אני בטוחה, עוד שניה אני נזכרת.

אני2: את בטוחה שזה כדאי?

אני: ברור, אני סקרנית.

|אני נזכרת|

אני: אווץ'. לא באמת רציתי להזכר.

וזה פשוט לא ייאמן איך שמילה אחת יכולה להעלות זכרונות ששכחתי מקיומם, ולבעלות לי דמעות בעיניים ולגרום לי לכתוב כאן פוסט בסגנון שאף-פעם לא כתבתי.

פשוט לא ייאמן שעוד קיים שם מספיק רגש בשביל לדמוע, מספיק רגש לכאב לב.

וזה גם עניין של הבלוגיספרה: חוויות של אחרים מביאות אותך לחוויות משל עצמך, לתפיסה מעניינת ושונה של המציאות.
ואולי לפעמים עוזרת לך להתמודד עם הדברים שחווית, ולעבד אותם.

[זה נשמע כאילו בלוג זו איזו תוכנית ריאליטי]

בברכת שבפוסט הבא יהיו לי בשורות טובות לכתוב,
רק אור!