בחיוך ובמציאה מתמדת :)

אני קצת מזניחה את המקום הזה בזמן האחרון.

בזמן האחרון נהייתי טכנאית בזעיר-אנפין.

בעבודה אני האחראית על התיקון של המחשבים רגע לפני שקוראים לטכנאי, והאחראית על הטכני.

בבית, אחרי שאיזה חיבור במחשב התרופף פתחתי אותו וחיזקתי את החלק.

אני חייבת לציין שזה מאוד מספק, לראות משהו ששינית והוא מתפקד, וזה משמש אנשים, ויש פתאום אווירה אחרת.

זה הרבה יותר נחמד מעבודה שהיא טכנית ולא מחייכת.

האמת היא שכשיצא לי לומר את זהה לבוסית שלי, היא לא הסכימה איתי, ואמרה שנהוג להרגיש ש"עושים משהו באמת" כאשר מתעסקים בטכני, ופחות בפועל בכל מיני אירגונים וסדרים ומעשים.

אותי זה דווקא משמח כאשר אנשים יוצאים מרוצים.

(בפעם הבאה: הייקו. מבטיחה.)