בחיוך ובמציאה מתמדת :)

זה כבר כמה ימים שאנחנו לא מקבלים דואר.

לא דוא"ל, זה עם הערמות של איזכורים ששולחים לי יום-יום: התפרסמו משרות חדשות, דברי תורה, פעילויות חדשות בסניף, מרכזים כלשהם ששולחים לי פעילויות, אתרים שמודיעים לי שיש עדכונים וכו'. דואר דואר, כזה שמרגישים.

וזה לא ששום דבר לא בדרכו אלינו- הרשיון של אמא (לאחר שהקודם אבד), דרישת תשלום מהאוני', ועוד דברים טובים:).

אבל הדואר לא מגיע. בע"ה מחר.

זה מזכיר לי שכשהיינו ילדים היתה את התוכנית הזאת, "דר דוור", זוכרים?
זה תמיד היה משעשע אותי כשהייתי קטנה, והיתה אחלה תוכנית, עם שיר פתיחה מגניב.

עכשיו כבר לא משדרים אותה , לפחות לא ברמה נוסטלגית-מתרפקת, כי השם שונה ל"דן הדוור", והמדבב שונה, כך שהתוכנית נראית לי אחרת לגמרי (ומסתבר שלא, לפחות לפי הערך בויקיפדיה).

זה מזכיר לי שחברה שלי אמרה לי שהוציאו תרגום חדש לנשים קטנות, ספר הנערות האלמותי של לואיזה מיי אלקוט, ועניתי לה שמבחינתי זה לא זה- הנוסטלגיה נמצאת בטקסט המיושן, באותן המילים שהרצף שלהם מעורר את ההזכרות ההיא, שאין לה מחיר, גם אם יש עכשיו תרגום חדש חדיש ומחודש. לעומת זאת, את ספרה של וירג'יניה וולף, מרת דלוואי (אם אתם רוצים להכיר קצת את הרקע ועל הסיפור, הערך האנגלי שלו בויקיפדיה, כאן), לא הייתי מסוגלת לקרוא בתרגום הישן. שילוב של כתיבה בסגנון שנקרא זרם התודעה, שקשה בין-כה לקרוא אותו, גם בעברית של ימינו (מה שמזכיר לי שהיה איזה ספר שעזבתי באמצע בגלל הסוגה הספרותית הזאת, דווקא של יוצרת צעירה וישראלית. בשלב מסויים, סביב העמוד הארבעים, זה היה פשוט בלתי נסבל), ותרגום לעברית ארכאית מתחילת שנות ה-80 לא גרם לקריאה בו להיות נעימה. אני מתכוונת בע"ה לקרוא אותו בתרגום החדש (מאד) ולקוות שהוא קריא יותר.

האמת היא שבכלל התכוונתי לכתוב כאן שני פוסטים אחרים לגמרי. שניהם בנושאי ספרות, כך שלא הלכתי רחוק מדי.
אני כבר אשתף אתכם, אם הזכרתי את זה:

1. פוסט על ספר שאני קוראת עכשיו, אילוף האטום של הנס כריסטיאן פון-באייר, שעוסק בתפיסת אטומים בודדים ובתכונותיהם. האמת היא שרק התחלתי אותו אבל הוא מעניין מאד כבר בהקדמה, בסקירה של טבע החומר. הוא מזכיר בין היתר את הסופר-הפילוסוף לוקרציוס שכתב את על טבע היקום, יצירה שירית משמעותית ביותר המסבירה על טבע היקום (מפתיע, הא?) ובדרך מנסה להקנות לקוראים את התפיסה הכ"כ מובנת-מאליה, לפי לוקרציוס כמובן, של אפיקורסות. אז כמובן שלא יכולתי להתאפק והשאלתי את "על טבע היקום", וחשבתי להשוות קצת ולכתוב קצת ובכלל לפתוח את הנושא, ועכשיו אני מקווה שיהיה לי את הכח לפתוח שוב את הנושא, שהוא מעניין מהבחינה הדואלית שדלו: מדע הנוגע בשירה, הגובל בתפיסת העולם שמתקשרת לדת. פעם העולם היה כ"כ קטן: יכולת להיות גם פילוסוף וגם רופא וגם משורר ולחשוב שיש עוד מאה כמוך. היום כבר יש כ"כ הרבה דיסציפלינות שהעולם משתגע.

2. פוסט שהובטח מזה הרבה מאד זמן, על שירי הייקו. שתי אנתולוגיות עומדות לי על המדף ומחכות שאדון ואצטט בהם ומהם, (ועכשיו הלכתי וגיליתי שיש שלוש, אז בכלל): שמש קפואה של סאישי ימגוצ'י, לאן נעלמו הקולות של יואל הופמן, ושירי הייקו: מבחר על פי ספרו של ה.ג אנדרסון בתגרום ועריכה של יהודית כפרי. מהקריאה והעיון בהם (בעיקר באחרון, האחרים בעיקר מקווים שיפונה קצת זמן לקריאה בהם) הספקתי להתאכזב כאשר התרגום הרס את המקצב של 5-7-5, להנות מהתיאורים פה ושם ולהעלות כל מיני מחשבות שחשבתי לכתוב בעקבות.

שבוע נהדר!
בשורות טובות!