בחיוך ובמציאה מתמדת :)

אני רק מצטטת, מתוך מדור יומן בכתב העת "הו!" 7, קטע יומן מאת לילך נתנאל:

"...העברית הישראלית, אמר לי ד"ב, צריכה ללמוד איך נאנחים מצער. או לחלופין איך מוצצים סוכר בפה תאב. העיקר לחוש בפה. לחיות את המולדת הישנה. אני שבירה כמו קיסם, אמרתי לו. אל תדחק בי. ובדרך כלל אני חסרת מילה. גם בעברית מתקיימות אצלי לכל היותר רק כמה מילים בחודש. וגם זה בדוחק האמן לי."

איזה תיאור יפה של קיימוּת המילים.

רק אור!