בחיוך ובמציאה מתמדת :)

(זה הולך להיות קטנוני, אבל לא נורא, אני חייבת מתישהו אחרי חמש שנים באקדמיה לפרוק תסכולים אקדמאיים, למרות שהם נשמעים קצת כמו אוי-אוי-אוי)

הסמינריון שלי, הוא לא נגמר, פשוט לא נגמר.

חשבתי שזה הולך להיות לא-מסובך, אפילו קיוויתי לסיים ולהגיש אותו במהלך הסמסטר, אפילו ביום האחרון של הסמסטר, וזה לא קרה, פשוט לא.

ומאז אני כותבת אותו, האמת שבהתחלה זה היה די איטי, ובשלב מסויים נתקעתי סביב ה15 עמודים.

ואז עלה הרעיון הזה שאני אשכרה צריכה ללכת ולמצוא מאמרים מהתחום ולהכניס אותם, כי אחרת זה לא בדיוק עבודה סמינריונית (עכשיו שאני חושבת על זה, אפילו לא פתחתי ויקיפדיה. אני תוהה אם זו טיפשות גמורה או הוכחה נוספת לכך שהאקדמיה השתלטה לי על החיים.) ואז הלכתי לספריה וצילמתי, וקראתי, והכנסתי (אחד הדברים המאגניבים ביותר זה הערות שוליים, אני מעריצה של הערות שוליים, אם יש דבר כזה. ויש לי דווקא כמה הערות שוליים אני אוהבת- "חוקר, מחקר, עמ' 215, הערה 55". כאלה דברים נותנים לי תחושה שאשכרה קראתי את כל הספר:))

ואתמול התחלתי להחליט שאני צריכה לסיים את זה כבר. נמאס.
כמה אפשר להגיד לאנשים שאני צריכה לסיים את הסמינריונים? (ברבים, כי יש עוד אחד)

[ובלי לומר מילה על התזה]

ואז היום, רגע לפני שאני כותבת את ההקדמה (הדבר האחרון שאמורים לכתוב בעבודה אקדמית, אחרי שכבר די ברור מה רציתי לומר ומה אמרתי) החלטתי לעבור שנית על המחברת, אולי למדנו איזה משהו שכדאי להכניס. איזו טעות זו היתה.

אני עדיין בשעורים שנלמדו בכסליו, פחות מחודשיים אחרי תחילת הלימודים, וכבר גיליתי איזה שני מאמרים שנראה לי די חשוב להכניס לעבודה, אבל הם לא מולי, ואין סיכוי שאספיק להכניס אותם (רעיון הספריה העירונית עלה וירד, כי אין לי כח). תכננתי ללכת מחר ולהגיש את זה- מה יהיה?

אני חושבת שאני פשוט אארוז את זה יפה, ואגיש את זה ככה, נמאס לי כבר, יש לי עוד סמינריון להשקיע בו ותואר לסיים וזה לא ייגמר ככה.

ה' יעזור.

(ועכשיו דיברתי עם הבוסית שלי ואיכשהו זה יוצא שאפילו שלא עבדתי בכמעט חודש האחרון אני גם לא אעבוד עד סוף החוזה שלי, מה שאומר שגם אין לי משכורת בזמן הקרוב וגם לא ייצא לי לעבוד פעם אחת אחרונה לפני שאני עוזבת. מבאס ברמות.)

שנה טובה, אנשים, שנה טובה באמת.