בחיוך ובמציאה מתמדת :)

הגבתי עכשיו לפוסט הזה של מאור מהבלוג החלום האחרון.

מאור מדבר על העובדה שלדעתו ישנו מקום הולך וגדל בישרא לקבוצות שוליים, הוא טוען שישראבלוג הפך לקבוצת תמיכה, בה כל אחד מוצא לנכון לשפוך את הקרביים שלו ולקבל אהדה.

יותר מכך, הוא טוען שבזה שישנה נתינת אהדה לשונה וקבלה של השונה, יש דחיקה של הנורמטיבים אל השוליים, ולפיתוח מוזרויות כאלה ואחרות. כל זה גורם ליצירת חברת-קצה בישרא (ואולי בכלל).

אני חושבת שיש פה פתח ממש משמעותי לדיון, שאני לא יודעת אם כיום יכול להפתח בישרא, שהפכה באמת למשהו אחר (מעניין, חי ושונה) מאשר הייתה כשפתחתי את הבלוג, ובעיקר לפניו, תקופת תור-הזהב של עולם הבלוגינג. ראיתי שיש לפוסט שתי הפניות, ומעניין אותי לראות מה היה לאחרים להגיב ולכתוב על זה. בימי-קדם גם הייתי קוראת את כל התגובות שהיו שם לפניי, 151 תגובות.

וזו גם הייתה התגובה שלי אליו (התגובה ה152בפוסט), שיש כאן מקום לדיון:

אני חייבת לציין את התגובה שלפניי: "למה שמישהו ירצה לשאוף ל"נורמה"? איכסוש", שאולי מבטאת עד כמה יש מקום לדיון הזה על 'נורמליות', 'קצוות' ואינדיבידואליות מקום הרבה יותר ממיליון פסקאות שיוכלו להכתב בעשרות אלפי פוסטים.

ומה אתם חושבים?